היום קמתי ליד אלירן לשם שינוי, למען האמת לא ישנתי כל הלילה, כי הראש שלי היה עסוק בהלם ממה שקרה, איך היא עשתה לי את זה ולא שמתי לב...
אני לא יודעת למה אבל כשהייתי בשירותים החלטתי לחתוך עם סכין גילוח את היד עשיתי שני סימנים והפסקתי, למה אני מטומטמת?.
התרוממתי מהמיטה תוך כדי שהטצאתי את היד של אלירן מגופי כי כל הלילה הוא חיבק אותי..., נכנסתי בלי יותר מדיי כוחות לשרותים, הולי שיט, כל הפרצוף שלי אדום ונפוח מהבכי שבכיתי אחרי שהתעוררתי באמצע הלילה ונזכרתי בכל מה שקרה, רק אז עברתי לחדר של אלירן
טוב זה כבר קרה, יום חדש, היידה, אנרגיות חדשות בואו אליי
שטפתי היטב את פני, כדי שלא יראו שבכיתי, אני לא אוהבת להראות סימני חולשה,
צחצחתי שיניים,
לאחר מכן פשטתי את הפיגמ'ה אשר הייתה מונחת על גופי, אבל אני לא זוכרת מתי החלפתי אותה..
אני אשאל את אחים שלי כי זה ממש מוזר, אני כמעט לא זוכרת כלום מאתמול, ממש בקטנה, והתלבשתי לטיול בחולצות הטיול שהכיתה שלי הדפיסה, חולצה שחורה כזו, ומעליה לבשתי טרנינג אפור, נעלתי גם נעלי ספורט שחורות.
ירדתי למטה עם ניסיון להפגין אנרגיות שמחות,
"בוקר טוב" צעקתי לאחי שכרגיל ישבו במטבח וטחנו, "את בסדר אחרי אתמול" שאל אליאב, התלבטתי על התשובה, כי מצד אחד כן עצוב לי ששירן מתה, אני הייתי בטוחה היא חברה שלי, ומצד שני אחרי אתמול אני ממש פחדתי ממנה והיא ממש משוגעת, אני פשוט בכיתי בגללה וזה משהו שאני לא עושה.
לבסוף עניתי לאליאב "כן", ראיתי את חיוכי ההקלה שהם חיוכו,
"ארזתם תיק" שאלתי מנסה להעביר נושא, כולם הנהנו לחיוב,
"נו אז איפה התיקים שלכם" שאלתי אחרי שסרקתי את כל הקומה, "בחדרים" ענו פה אחד, "נווווו" צעקתי, "מה נו" שאל תום לא מבין, "תלכו להביא אותם כבר" אמרתי נותנת לעצמי מכה על המצח.
"הופה הופה מה זה אביתר הבאת יותר תיקים ממני" צעקתי לאחר שראיתי אותו יורד עם תיק אחד ענקי, ועוד תיק קטן יותר
"התיק הגדול" התחיל לחפור מצביע על התיק השחור והענקי," הוא לבגדים שלי והאוהל שלנו",
"והתיק השני" המשיך לחפור, "הוא תיק לעזרה ראשונה, כי בטח עם כל המזל שלכם אתם תפצעו הרבה כמו שאני מכיר אותכם",
וואלה יש בזה משהו.
"אני אוקיי טוב יאללה בואו" אמרתי מתקדמת אל האוטו.
עצמתי את עיניי לכמה דקות עד שנגיע לנקודת האיסוף שהיא בבית הספר, ודמיינתי איך הטיול יהיה, בטוח יהיה כיף
נכון?
באמת שלא כל כך אכפת לי מהצבעות וכל זה, אבל תצביעו ותגיבו בשביל שאני אדע שיש קוראים בכלל לסיפור...
באמת שכל תגובה גורמת לי לחיוך אז תמשיכו
מתה עליכם/ן😂
ואני יודע. שהפרקים נהיו יותר קצרים, זה בגלל שאני חושבת שלקרוא פרק של אלפיים מילים, זה קצת כבד...
ולקרוא פרק של חמש מאות שבע מאות או אלף מילים זה יותר קליל כזה,
ברור שאני אעלה אותם יותר מהר, רק תגיבו ותצביעו שאני אדע אם יש לי בכלל טעם לעלות
מי שרוצה שהפרקים יהיו יותר ארוכים שיכתוב לי, ואני אאריך אותם.
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
