"אחי אתה לא רואה שהיום היא קמה שונה" תום שאל וטפח על הכתף של אביתר, "האמת שרואים קצת משהו אחר" אביתר חייך, "כן, היום אני בוויב טוב, ואף אחד לא יצליח לגרום לו להשתנות" קבעתי בנחישות.
נכנסתי לכיתה לבד, כי תום אמר שהוא צריך ללכת לחרבן, בחיים שלי לא ראיתי מישהו יותר מגעיל ממנו, מי לעזאזל עושה קקי בשירותים של הבית ספר, הגג שאני עושה בשירותים של הבית ספר זה להחליף את הפד, וממש לפעמים פיפי. כי הרי ידוע שבנות לא מחרבנות, סתם, אבל אני באמת רוצה להבין מי עוד חוץ מתום עושה את זה בשירותי הבית ספר, רק מהמחשבה על זה אני רוצה להקיא.
הכיתה הייתה ריקה חוץ מכידר, ניגשתי לכיוון השולחן שלו, כמובן שהחיוך לא ירד לי מהפנים, "בוקר טוב" אמר מגניב חיוך קטן, "בוקר טוב" איחלתי לו בחזרה, "מה אתה עושה היום" שאלתי, "הולך לישיבה אצל שובל, את באה גם?" אמר שואל, "אה טוב תהנה" אמרתי לו, חבל, אני רציתי שאני והוא נלך לאנשהו, "אז את באה גם?" שאל אותי שוב, "האמת שאני רציתי שאני ואתה נצא היום" הודתי, רוצה להגיד לו שאני מרגישה שאנחנו מתרחקים אבל אני לא אומרת את זה בגלל שהוא ישר עונה "לאן את רוצה שנצא", "לאן אתה רוצה" החלטתי להחזיר לו את השאלה, "רוצה שנצא למסעדה?" שאל, הנהנתי נותנת לו חיבוק, הוא חיבק אותי גם והביא לי נשיקה על המצח, פתאום הסתכלתי וראיתי שהכיתה התמלאה בכולם חוץ משגיא, כנראה שהייתי שקועה בשיחה עם כידר שלא שמתי לב לזה, הוא כזה יפה, והוא כזה שלי, ורק שלי.
בדיוק רק חשבתי על הטמבל ושגיא נכנס לכיתה, עברתי למקום שלי ליד תום, הוא נעמד בגלל ששגיא נכנס והצדיע בגלל החוק המטופש הזה, שמחייב לקום והצדיע שמורה וכל מי שלא תלמיד נכנס לכיתה, אני רק נעמדתי לידו "נו איך היה לחרבן בבית ספר" שאלתי אותו, "מדהים" ענה מחייך אבל עם מבט רציני כשהוא מצדיע, "קארין למה במקום להצביע את מדברת על נוחיות" שאל שגיא מתקרב,
"יואו איזו מילה מוזרה זו נוחיות פשוט תגיד שירותים" הצעתי לו עם החיוך שמלווה אותי לאורך כל היום לבינתיים,
"תודה על ההצעה" אמר, "בכיף" עניתי, "עכשיו את מוכנה להסביר לי למה את לעזאזל לא מצדיעה כמו כולם ובמקום זה את מדברת על נוחיות" שאל כשהטון שלו בקול התחיל לעלות, כן הוא מתחיל להתעצבן עליי, "נו סתם" השבתי, אני לא אגיד מול כולם שתום עושה קקוש בבית ספר, הוא יפרק אותי עם מכות, "אז תסתמי את הפה שלך ותצדיעי" ענה כשהטון שלו לא ירד, גלגלתי עיניים והצדעתי, "אני מזהיר אותך אל תגלגלי עיניים. זו לא פעם ראשונה שאני אומר לך את זה, ואני מקווה בשבילך שאני לא אצטרך להגיד לך את זה שוב", שגיא חזר למקום ליד הלוח ושיחרר את כולם לשבת בכך שהוא הצדיע ואמר משוחררים, "אז רגע אם אמרת שאנחנו משוחררים אז השיעור הסתיים ואנחנו יכולים ללכת הביתה" שאלתי בהתחכמות מצחקקת, "מצחיק" שגיא ענה והתחיל ללמד.
"היום יום חמישי, היום יום חמישי" שני השיעורים הראשונים הסתיימו, ועכשיו יש הפסקת אוכל, ענבל הגיעה לשולחן שלי בכיתה יחד עם סיון כשהיא שרה את המנגינה הידועה של יום חמישי, "יום חמישי, יום חמישי" המשיכה לשיר, כשאני וסיון צוחקות, "אז איזה יום היום" שאלה אותי, "יום חמישייי" זרמתי איתה ואמרתי את היום חמישי באותה המנגינה כמו שהיא שרה, "נכון מאוד" אמרה. "ואתן יודעות מה אנחנו הולכות לעשות היום" שאלה, עשיתי לא עם הראש כשהחיוך עדיין לא יורד ממני, "היום אנחנו הולכות לישיבה" היא אמרה בהחלטיות, "תהנו, אבל אני יוצאת עם כידר היום" חייכתי, "יואו אחותי איזה כיף" סיון צעקה וקפצה בהתרגשות, "כןןן, אני ממש שמחה שאנחנו סוף כל סוף יוצאים לבד" הוספתי מחייכת גם, מזל שהכיתה ריקה חוץ מאיתנו, "באמת הגיע הזמן שאתם תצאו לבד, מזל שהוא תפס כבר את הביצים שלו והציע לכם לצאת" ענבל אמרה כשהיא לועסת את המסטיק בקולניות, "יואו איזה חרא של מסטיק תוך חמש דקות נגמר לו הטעם" התלוננה וקמה לפח לזרוק אותו, "האמת שאני הצעתי לו שאני והוא נצא" אמרתי בלחש, "לא נורא, העיקר שאתם יוצאים" סיון אמרה כשהיא מחבקת אותי, "אני חייבת להפסיק לקנות את החברה הזו של המסטיקים" ענבל אמרה לעצמב כשהיא חזרה אלינו מהפח, "אז אתן תצאו בסוף לישיבה הזו" שאלתי אותן, "האמת שכבר לא בא לי על הישיבה הזו, נלך כולנו יחד פעם הבאה" ענבל אמרה כשהיא מדפדפת באינסטגרם, "ענבל רוצה לבוא איתי היום לקניון?, אני חייבת לקנות בגדים" סיון שאלה את ענבל, "טוב" ענבל ענתה, "אז היום בתשע" היא שאלה אותה, "לא כדאי לכן בתשע כי רוב החנויות ייסגרו שעה אחרי" הצעתי להן, "אז בשבע" סיון שאלה, "יאללה זורם" ענבל ענתה, "אז קבענו" "קבענו" הן סיכמו,
"אז לאן את וכידר היום הולכים" סיון שאלה, ענבל הרימה את המבט מן הטלפון שלה והסתכלה עליי, "למסעדה" עניתי מחייכת, "תזמיני שם סלט יא פרה" טוי צעקה כשהיא נכנסה לכיתה, "כן תודה על הרעיון, אני באמת אבקש שיוסיפו לי ירקות בהמבורגר" עניתי לה מחייכת, בכוונה בשביל להרגיז אותה, "פרה" ענתה, "יודעת מה, אולי אני באמת פרה, אבל לפחות אני שמחה שאני לא כמוך, ישרמוטה" השבתי לה בעקיצה, היא באה לענות אבל שגיא נכנס לכיתה יחד עם כולם, והיא ישר הורידה את הסוודר שלבשה ונשארה עם חולצה שלא ממש משאירה מקום לדמיון מרוב שהיא חשופה, היא הצדיעה וסימנה לי עם היד סימן של חכי חכי, וואו אמאלה אני ממש מתה מפחד יואו.מי בכלל שם עליה.
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
