פרק 39

1.2K 57 17
                                    


"תתכונן לצאת" אביתר אמר לתום כשהוא כנראה מצא חנייה, "יאללה צא" אמר, תום יצא ראשון ואז הוא הרים אותי בתנוחת כלה, אבל בצוגה קצת שונה, יד אחת על העורף ויד שנייה על הישבן,אביתר לקח לי שוב את מפרק היד ולכמה שניות, ושחרר אותו, "זה טוב" שאל תום, "לא" אביתר ענה, " בכלל לא טוב" הוסיף, הם ניסו ללחוש את זה אבל זה לא כזה עבד להם, נאנחתי בעייפות

נכנסנו לבית חולים והוא לא הכי עמוס, אביתר הלך אני חושבת שהוא הלך לקבלה ותום הלך וסחב אותי, הוא התיישב על כיסא כחול ואני שוכבת מעליו, "יפה שלי" מלמל מנשק לי את הלחי לא מפסיק לאחוז בידיי, "אני אוהבת אותך" אמרתי, "מאוד" הוספתי,

תום בא לענות אבל אביתר הגיע עם כמה דפים בידיו, "בואו הולכים לרופא" אמר כשהוא מוציא דף מהכיס שלו, "יאללה" תום התרומם מן ,כיסא והתחיל לפסוע אחרי אביתר, "חדר חמש, חדר חמש" אביתר חיפש את החדר שצריך להיכנס אליו,

"אני חושב שזה זה" תום הצביע, כנראה שהוא הצביע על מספר החדר, אני לא כל כך בטוחה כי אני שוכבת והעיניים שלי די עצומות ככה שקשה לראות משהו

אביתר הלך לכיוון הדלת דופק עליה "כנס" אמרו, אביתר פתח את הדלת ותום נכנס אחריו כשאנמ בידו, "תשים אותה על המיטה" אמר הרופא כשראה אותי בידיו של תום, תום הניח אותי בעדינות על המיטה נותן לי נשיקה על השפתיים ולא עוזב את ידי,

"אני האח ואני צריך לרשום במחשב את הבעיה אחרי זה יכנס לכאן הרופא" הסביר

"אז מה הבעיה" שאל, "חוסר ברזל" אביתר השיב והביא לו את המסמכים,
"אז תשתי את הסירופ הזה" הוא הגיש לי משקה בצבע חום חזק, תום הרים את ראשי והשקה אותי בדבר המר,

"מה השם שלה" הוא פנה לאביתר, "קארין רונאלדו" ענה, "תעודת זהות" ביקש "41895038" אביתר דיקלם במהירות, בטח מרוב כל הבעיות שלי הןא זוכר ככה בשלוף את התעודות זהות שלי.

"היא נוטלת כדורים" שאל, "כן" אביתר ענה, ברור שאני לוקחת כדורים אבל הם חייבים להיות מרוסקים.

"בעיות בכבד" שאל "לא"
"בעיות בקיבה", "לא"
"בעיות בגפיים", "לא"
"בעיות בלב", "כן" בוודאי, "אני רוצה שיעשו לה גם בדיקה בלב לראות אם זה השתפר או משהו" הוסיף אביתר, פאק מה בלב אני בלי חזייה כוסאמק, מה אני אעשה, וואי הלך עליי.
אוב אני אגיד לתום או לאביתר אחר כך

"טוב אני שולח את הקובץ ולרופא, עכשיו תצאו למסדרון ותמתינו עד שהוא יקרא לכם" אמר מקליד במחשב, "כמה זמן זה יכול לקחת" שאל אביתר "די הרבה כי עכשיו יש קצת עומס בגלל החורף ומפחדים שהקורונה תגחע לכאן אז הכל קורה יותר לאט" הסביר,

תום הרים אותי מהמיטה שוב בתנוחת כלה והתחיל ללכת כשאביתר מאחוריו עם דפים בידיו ודי הרבה מהם,

תום התיישב על כיסא ושם את ראשי על רגליו וחלק מהגוף שלי היה על כיסא פנוי והרגליים שלי היו על אביתר, אבל הן בקושי נגעו בו מרוב שאני נמוכה.

My four brothersWhere stories live. Discover now