פרק 25

1.4K 72 18
                                    

הגענו לבית קברות קצת לפני הזמן,
יש כאן מלא אנשים שבוכים, בעיקר הורים שלהן, זה ממש לא קל לאבד את הילדה שגידלת, בסיבה כל כך מטופשת ומגוכחת.

ישבתי על כיסא הגלגלים וכל ההורים של הבנות שמתו הסתכלו עליי בזלזול, לא הבנתי למה,

תום רכן אליי ולחש לי באוזן "קאריני אל תתייחסי ותסתכלי עליהם, הם פשוט רוצים שהבת שלהם תהיה במקומך חיה
הבנת מאמו" שאל, הנהנתי לאט, אחרי שעיקלתי

קלטתי את מייקל שהגיע מרחוק ונופפתי לו עם היד לשלום, הוא החזיר לי נפנוף והתקרב אלינו,

הגיעו בגל אחד אנשים שסחבו ארונות של גופות אני חושבת,  כל ארבעה אנשים על ילדה אחת, ההורים שלהן התחילו להתייפח ולצעוק בכאב, זה כלכך קשה לאבד מישהו

לקחו כל גופה של ילדה והניחו אותה על האדמה, בחלקת קבר שלה, פה העיניים שלי נהייו יותר רטובות.

אחרי ששמו את כולן בתוך הקברים, כבר העיניים שלי הוזילו דמעות יותר, והתחלתי לנשום בכובד, אבל בשקט,

"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

[אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא]

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא.
צעקנו פה אמן

לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
השבנו אמן

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
אמן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן"
אמן,

הרב סיים לקרוא את הקדיש על כל הבנות, גם כל התקשורת פה החדשות והכל, היו גם המון פפארצי כי חשבו שאבא שלי יגיע, אבל הוא בבית.

"קארין רונאלדו מהי התגובה שלך" שאל אותי כתב חדשות, וקירב לפי את המיקרופון,

"זה בהחלט משהו מאוד קשה שנפל עלינו פתאום, אני בכלל לא מבינה לה הסכימו לנו לצאת ביום כזה באמת שזה מוות כל כך מיותר" השבתי לשאלתו מסתכלת לתוך העין של המצלמה

My four brothersWhere stories live. Discover now