טוב חברים/ות שלי אני לא אתפייף ואגיד שזה טיפה מבאס לראות שתי תגובות שאני ממש משקיעה בסיפור וחושבת מלא מה לעשות בו ואיך לעשות
אני יודעת שזאת רמה נמוכה ממש של סיפור ויש סיפורים הרבה יותר גבוהים ויפים והכל,
נשבעת שזה לי זה כיף לכתוב לכם/ן ולהתעסק בזה, אז פליז תגידו מה דעתכם/ן, זה ממש כיף לא לראות פרק שאין בו תגובה ובלחץ חמש הצבעות,
אני יודעת שהקצב העלת הפרקים די נמוך, האמת שזה בגלל שכבר כתבתי עד פרק עשרים ואז מחקתי מלא מזה כי זה ממש נמרח, אז זאת הסיבה
אז בלי חפירות מיותרות פשוט תקראו
אוהבת
כמו איזה שני משוגעים בחוף שמרנו רגעעם בלב שתינו ת'נוף" התחלתי לשיר באוטובוס, כשאני יושבת ליד כידר, "ואת היית יפה כמו פרח שאסור היה לקטוף, רציתי רק לקטוף אותך רציתי לקטוף" השלים את השיר מסתכל לתוך עיני, ראיתי שהעיניים שלו טיפה נוצצות,
למה?,
"עוד כמה זמן נוסעים" שאלתי מגבירה את קולי, כדי שאחד מהמורים הזקנים שיוכלו לשמוע אותי, כי הם חירשים,
"עוד עשרים דקות" ענתה חגית שצרחה במקרופון, כי היא חייבת שכולם ישמעו שהיא פה.
"טוב אז כל מי שיושב לידו מישהו אז הוא הזוג שלו עכשיו" התחיל להסביר המדריך ברמקול, אחרי שהאוטובוס עצר ברמזור,
"כל זוג יקבל מפה שהיא תכוון אותו להמשך הדרך בכל מקום תהיה עוד מפה רק שתצטרכו למצוא אותה כי היא מוחבאת טוב טוב" סיים להסביר תוך שנייה השירים הערסיים חזרו, צריך לסבול את זה כל הנסיעה, אבל יש שירים כאלו שאני אוהבת, כאילו את הקצב וזה.
"אז אנחנו ביחד היום" שאלתי נאנחת בציניות,נשענת עם ראשי על כתפו של כידר, "כן אוף" החליט לזרום עם הקטע, והוא נאנח גם בציניות, עם חיוך על הפנים היפות שלו, רגע, מה?, לא לא לא לא תוציאי את זה מהראש שלך, מה יפה?, הוא ידיד שלי, אני לא מכירה אותו מספיק, כמה אנחנו מכירים?, פחות מחודש,
עם כל המחשבות שבראש שלי עצמתי את עיני ונכנסת לשינה ארוכה, באמת זאני יכולה לישון בכל מקום, אם אני בלי טלפון בשירותים, ואין שם משהו לקרוא או אפילו סבון בשביל לקרוא מאחוריו אני ארדם על האסלה ואני רצינית, אני פשוט ארדם על האסלה.
"קאריני קומי" שמעתי קול די מוכר שמנער אותי בעדינות, טוב אין סיכוי שזה אחד מהאחים שלי, כי הם בהמות, ומנערים אותי כאילו אני בקבוק קולה שמנערים חזק ואז מחכים שהקורבן יפתח אותו והכל יעוף עליו, באמת שזה חלק מהנאות של החיים.
הניעור העדין חזר שוב, "קומי נו", " הגענו" הקול המנער הוסיף, פתחתי את עיני רואה ממש מולי את כידר, הוא כל כך יפה, אוקיי דיייי, "בוקר טוב נסיכה" חייך כשקמתי, "כולם כבר למטה אז תרדי, מחכים לנו" הוסיף טיפה לחוץ מנסה לזרז אותי,
ירדנו מהאוטובוס וישר פרחה אחת צרחה "בוקר טוב לחרא" היא התכוונה אליי ישר כל הפאקצות צחקו מהבדיחה הכל כך 'מצחיקה', "תגידי לי, עשיתי לך משהו" שאלתי אותה,
אני לא אוהבת לריב,
אני לא אוהבת לריב,
אני לא אוהבת לריב,
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
