רצנו החוצה ראינו את המכונית של בר ועוד שתי מכוניות שהתנגשו ברכב שלה.
"ביייבייייי" קראתי כשדמעות שטפו את עייני ואני רץ לכיוון שלה
"תזמינו אנבולנס למה אתם עומדים?!" קראתי ומהר ליאם הזמין.
ראיתי את בר מעולפת היה לה דם.
"בר בבקשה תתעוררי אני מצטער לא רציתי לעשות לך את זה הכריחו אותי!" קראתי ובכיתי כאילו נהרות זרמו אצלי.
"אדוני זוז אני צריך לפנות אותה." פרמדיק אמר והוזייז אותי ממנה
"אתה לא יכול לבוא אם אתה לא בן משפחה" הוא אמר והוביל אותה אל תוך האנבולנס
"תגיד,אתה לא רואה רכילות?! אני בעלה!" קראתי
"סליחה , בוא ". הוא אמר ועליתי איתו ביחד לאנבולנס
אחרי שהגענו לבית החולים הכניסו את בר ישר לניתוח.
-כעבור שלוש שעות-
הם כבר מלא זמן בחדר ניתוח למה הקשבתי לו?! למההה?!!!!!!!
הדמעות זלגו מעייני הבנים ניסו להרגיע אותי.
והרופא יצא מהחדר
"היא במצב קשה" הרגשתי סחוררת הרגשתי שהעולם נפל עליי
הבנים הביאו לי מים עד שהטלפון שלי צילצל על הצג היה כתוב:
"סיימון"
לא עניתי,הוא צילצל פעם פעמיים שלוש יש שהתייאשתי ועניתי .
"הלו?" אמרתי
"אני מצטער" הוא אמר מהצד השני של הקו
"הכל בגללך ! ורק בגללך! והאיומים שלך! אם לא הייתי עושה את זה היא לא הייתה יושבת כאן במצב קשה!! "אמרתי ודמעות שוטופות את עייני.
"א-אני מצטער"הוא אמר וניתק
-כעבור שבועיים-
כבר שבועיים שהיא מורדמת ומונשמת.
כבר שבועיים שבקושי אכלתי משהו
כבר שבועיים שאני לא עוזב את היד שלה
כבר שבועיים שהבנים דואגים למצב שלי.
הייתי עמוק במחשבות שלי בוכה ובוכה
פתאום הרופא נכנס ואמר
"אם עוד שבוע היא לא תתעורר אנחנו ננתק אותה מהמכשירים ואתה יודע מה יקרה"
"לא! בבקשה לא תלחמו עליה אל תשאיר אותה ככה! אני עם תינוק קטן! אתה לא יכול לתת לילד קטן לאבד את אימא שלו! אני לא יכול לאבד אותה! אניאומר לך אם לא תלחמו על החיים שלה אני אפגע בעצמי אני אומר את זה בבקשה!!" אמרתי בוכה
הוא יצא מהחדר עם פנים מודאגות
"בבקשה אח תלכי לי , אל תשאירי אותי ואת דרייק לבד.
אני נשבע הכריחו אותי לעשות את זה...הוא איים עליי לרסק את החלום שלי הייתי טיפש! אני מצטער" אמרתי בוכה וקברתי את ראשי בבטנה
והמכונות התחילו לצפצף ולאחר מכן הפסיקו.
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Nonfiksiאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
