המנגינה האחרונה

פרק 31-החתונה

זהו זה היום שכולם חיכו לו.

בר והארי עומדים להתחתן / להתעלף.

אני השושבינה וגם נייל והבנים שושבינים של הארי

אני קארן דניאל ואנסטסיה השושבינות של בר.

״רוניי!״ בר קראה לעברי.

״שקט שש בבוקר!״ אמרתי קוברת את ראשי בין הכריות

״תשני מחר! זה היום!״ היא קראה כולה מלאת התרגשות.

״היום החתונה״ אמרתי קמתי וחיבקתי אותה.

״או מיי גד! אני מתרגשת״ היא אמרה לי חיבקתי אותה.

נקודת מבט של הארי:

״זה היום לואי״ אמרתי מתרגש.

״זה היום״ הוא אמר .

״מתרגש?״ ליאם אמר

״מאווד איזה שאלה״ אמרתי ופתאום אימא שלי נכנסה עם דמעול

״התינוק שלי מתחתן!״ היא אמרה

״אימא תרגעי שלא תתעלפי. אני צריל אותך שם כשאגיד i do"

צחקתי

הלב שלי על 2000!

כעבור שלוש שעות:

״זהו אני מוכנה״ בר אמרה ונכנסתי לראות אותה היא הייתה מהממת ולפתע דפיקה בדלת

״רגע!״ קראתי.

״היי רוני האר...וואוו! את מהממת!״ נייל אמר ונשק לשפתי.

״בקיצור הארי למטה מחכה לבר,אזהרה יש הרבה אבל הרבה צלמי פפארצי.

״אוקיי״ אמרתי וכעבור 10 דקות ירדנו ללובי

נקודצ מבט של הארי:

חיכתי שבר תירד הייתי במתח וכל הזמן הירהרתי אם היא התחרטה .

״קבלו את הכלה בר!״ הבנים צעקו

ובר נחשפה וואן היא הייתה מהממת!

״וואוו!״ אמרתי

״די״ בר הסמיקה

נשקצי לשפתיה ויצאנו לכיוון האולם.

כשיצאנו מלא צלמי פפארצי הקיפו אותנו.

הגענו לאולם כולם התיישבו והטקס התחיל...

נקודת מבט של רוני:

הסתכלתי על בר עניה נצצו הסתכלתי על המשפחות שלהם וראיתי אותם מתרגשות. דמיינתי את עצמי שם עם נייל.

״הארי אדוארד סטיילס האם אתה לוקח את בר להיות אשתך?״ המקדש אמר

״i do " הארי אמר בר חייכה אליו.

״בר האם את לוקחת את הארי להיות בעלך?״ הוא שאל.

״ i do" בר ענתה.

״בר והארי סטיילס אני מכריז עליכם כזוג נשוי! הארי את יכול לנשק את הכלה״ המקדש אמר והארי נחת על בר בנשיקה רומנטית.

״גבירותיי ורבוותי הזוג סטיילס!״ המקדש אמר וחייל

בר יצאו יד ביד מהחופה כזוג נשוי.

נקודת המבט של בר:

״קולולו״ דודה שלי קראה לעברי

״הנה הם התחילו״ צחקתי עם הארי.

״אחותי הקטנה התחתנה מעכשיו את בר סטיילס!״ אחי חיבק אותי

״תשמור עליה!״ אחי לחש להארי ושניהם צחקו.

״התינוקת שלי התחתנה״ אימא שלי חיבקה אותי עם דמעול בעיניה.

״כן רק חבל שאבא לא יכל להיות פה.״ אמרתי.

נקודת המבט של נייל:

חגגנו וחגננו בר והארי רקדו סלואו לציללי השיר you &i

הם היו מאושרים

וחגגנו עד אור הבוקר