פתחתי את מעטפה והיה כתוב :
״רוני היקרה שלום רב,
הנך מוזמנת לחזרה לפני הגנרלית מחר בשעה 18:00.
נא להביא איתך את התווים , ויש לטלפן למספר הבא:
321-456-789 בשביל לעדכן את הכלי שבו את מנגנת.
תודה ובהצלחה
מפיקי התחרות "the direction"
מהרתי להתקשר למספר המופיע במכתב .
״הלו?״ קול אירי וגברי נשמע מהצד השני של הקו.
״שלום,שמי רוני קיבלתי את המכתב שלכם שבו אני מנגנת.״ אמרתיי בילבול.
״כן,במה את מנגנת?״ האיש שאל.
״פסנתר״ אמרתי בבושה .
״פסנתר..יפה! זה כלי יפה מאוד ומתי את אמורה להגיע לחזרה?״ הוא אמר
״אמ...מחר בשעה שש בערב.״ אמרתי בבילבול ,הרגשתי מאוד מבולבלת.
״אוקי,רשמתי לפניי הכל ואעביר תודה.״ הוא אמר וניתק את הטלפון.
כעבור יום:
״אימא השעה 17:30 קדימה אנחנו צריכות לצאת״ אמרתייי בלחץ,אני מתה להגיע.
״הנה אני מוכנה בואי נצא״ אימא אמרה לי בעודה מסדרת את העגיל.
פתחתי את הדלת ונכנסו למעלית.
פתאום קיבלתי טלפון,ועל הצג היה כתוב ״דור״
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?