-נקודת מבט של בר-
אחרי שאני והארי חזרנו לחדר הלבשה הם עלו להופיע עמדתי שם גאה בו.
הוא הסתכל עליי מחייך חייכתי אליו ושלחתי נשיקה .
הרגשתי רטט בטלפון שלי וראיתי הודעה מאן:
"היי בר איך אתם?
דרייק בסדר
תהנו
אוהבת אן"
השבתי לה הודעה שאנחנו בסדר והכל טוב.
טוב אולי אצל אחרים אבל לא אצלי
הסתכלתי מבט אחרון על ההופעה וחזרתי לחדר הלבשה לפני שהבנים באים להחלפה.
-כעבור שלוש שעות-
נקודת מבט של הארי:
הלכנו לאפטר פארטי.
לבר לא היה בכלל מצב רוח היא רק ישבה.
היא זייפה חיוך אני ראיתי את זה.
התיישבתי לידה חיבקתי אותה והיא התחילה לבכות בזרועותי.
"אוף הלוואי הלוואי שלא הייתי נותנת לה"היא אמרה
הרמתי את ראשה וניגבתי את דמעותיה היא תפחה על ידי כמה פעמים
"הארי הארי הארי" היא אמרה
"מה?" שאלתי
"תסתכל" והיא הצביעה קלות על הבחורה הצעירה שבבר.
"השרשרת! בר זו השרשרת!" אמרתי נלהב
ראיתי את החיוך שהתפרס על פניה החיוך שאני כל כך אוהב.
"טוב אני הולכת לדבר איתה"היא אמרה והלכה לכיוונה הסתכלתי מרחוק הם דיברו ודיברו
בר חזרה כם מבט מושפל.
"לאב מה קרה? " שאלתי
"כלום,פשוט היא לא רוצה להחזיר לי את השרשרת אלא אם כן" היא אמרה
"אלא אם כן מה?" שאלתי סקרן
"היא רוצה לצאת איתך לדייט + נשיקה ורק אז היא תביא לנו את השרשרת" היא אמרה
"אני אעשה כל מה שצריך רק בשביל שתייהיה שמחה שוב" אמרתי
וקמתי ללכת לכיוון הנערה
"לא,בשיחה שלי איתה הבנתי שהדבר הכי קרוב אליי נמצא כבר לידי כל הזמן והוא לא לעולם לא יעזוב אותי כי הוא שלי.
וזה אתה הארי" היא אמרה וחייכה שקעתי בתוך חיוכה.
"השרשרת זה רק עוד חוט מעוצב מאוד עם טיליון. אבל הדבר האמיתי זה אתה" היא המשיכה
הסתכלתי עליה היא הייתה כל כך יפה אבל אל התאפקתי ונישקתי אותה.
היא צחקה לתוך הנשיקה כהתנתקנו כי נגמר לנו האוויר אמרתי לה
"אני חושב שיש מישהי לשיחה" הסתכלתי עלייה
"בסדר,רק אם אתה לידי"היא הכריזה
"תמיד אני לא זז" חייכתי.
-נקודת מבט של רוני-
שמעתי את הדלת נטרקת וירדתי לכיוון הקומה למטה.
"רוני אפשר לדבר איתך?" בר שאלה
"בטח" אמרתי מבולבלת.
"תקשיבי,היום באפטר פארטי ראיתי את השרשרת אצל מישהי הלכתי לדבר איתה ו..."היא אמרה אבל נתקעה על ידי
"היא החזירה לך?!" שאלתי בהתלהבוצ
בר השפילה מבט היא כל השיחה מחזיקה את היד להארי.
היא נאנחה
"לא.." היא אמרה
"אז..." שאלתי
"היא אמרה בתנאי לשרשרת היא רוצה דייט עם הארע פלוס נשיקה על השפתיים" היא אמרה
"נו...?" שאלתי
"בזכותך הבנתי שהשרשרת לא כזאת חשובה בעצם הבנתי שהדבר שבאמת הכי חשוב לי ושאני לא רוצה לאבד אף פעם זה את הארי." היא אמרה וחייכה אליו
"תודה וסליחה" היא אמרה
"ברור שאני סולחת!" אמרתי וקפצנו אחת על השנייה בחיבוק
"תודה" אמרתי
"תודה" היא אמרה
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?