פרק 29

274 20 0
                                    

״כן״ הגבתי בבושה הרגשתי שלחיי מסמיקות.

הוא הסתכל עליי , לא אומר כלום פשוט מביט.

רציתי לשבור את השתיקה אבל נייל הקדים אותי.

״גם אני״ הוא אמר לא יותר מזה ונחת עליי בנשיקה.

לאחר שעה:

אני ונייל נרדמנו יותר נכון נייל כשראיתי שנייל יושן חזק קמתי ויצאתי מהחדר בשקט.

הלכתי לכיוון החדר של. בר והארי.

פתחתי את הדלת בשקט והתקדמתי לכיוון בר בשקט.

כשהסתכלתי לעבר המיטה שלהם ראיתי את בר ואת הארי יושנים הכי עמוק ומחובקים.

היה כואב לי להעיר אותה אבל הרגשתי שאני חייבת.

״בר בר בר בר״ אמרתי בשקט בעודי תופחת על גופה בעדינות.

״מה?״ היא מיצמצה בכבדות

״אני צריכה לדבר איתך דחוף״ אמרתי

״שתי דקות אני במטבח , אבל קודם שאצליח להשתחרר מהחיבוק של הארי״ היא צחקה.

״בסדר״ אמרתי

וסגרתי את דלת החדר בעדינות

אחרי שתי דקות בר ירדה למטבח.

״אני מקווה שיש לך תירוץ טוב״ היא אמרה בציניות וצחקה.

״טוב תראי,אני רוצה לנסוע לישראל ״ אמרתי

הפנים של בר נפלו.

״מה?!״ היא הייתה בשוק מנסה לשמור על שקט כדי לא להעיר את הבנים.

״ואני צריכה שתכפי עליי ״ אמרתי

״אין מצב! את לא נוסעת לשם!״ היא אמרה.

״אבל..״אמרתי אבל בר קטעה.

״וחוץ מזה עוד מעט החתונה ואת השושבינה הראשית , ואם יקרה לך משהו?!״ היא אמרה .

״טוב סליחה שביזבזתי לך את הזמן״ אמרתי והלכתי לכיוון החדר שלי בצעדים כבדים.

״אבל בר עצרה אותי.

״הבנים יוצאים לכמה הופעות איזה 5 ומיד לאחר מכן החתונה תוכלי לנסוע ליום ולחזור ״ היא אמרה.

״באמת?!״ שמחתי וקפצתי עליה משמחה.

״כן אבל לא יותר מיום״ היא אמרה וצחקה.

״בנות?״ הארי שאל.

״מה אתן עושות באמצע הלילה״ הוא שאל.

״ירדנו לשתות מים״ בר אמרה.

״ולא יכלת להביא לי קצת״ הארי התלוצץ.

״חח ״ הר חייכה אליו ומיד לאחר מכן הארי אמר

״יאללה בואי״ הוא אמר ובר השתלבה בזרועותיו והם הלכו לחדר ואני הלכתי לחדר שלי ושל נייל.

כעבור יומיים:

לא נסעתי בסוף הרגשתי שאם יקרה לי משהו עוד פעם נייל יפגע בעצמו אז העדפתי להישאר .

בר עברה לגור במלון למשך 3 שבועות עד לחתונה ואני עברתי לגור איתה.

״אוף אני מתגעגעת לחברות שלי ולהארי הלוואי שהם היום בחתונה!״ בר אמרה ומשפילה מבט.

״אל תדאגי״ ניחמתי אותה.

נקודצ מבט של נייל;

״אווקי זה המלון שהיא מתאכנסת בו קומה 14 חדר 2013״ אמרתי

״תודה״ הבנות אמרו פה אחד.

נקודת מבט של בר;

היה צילצול בדלת ״רגע!״ קראתי לעבר הדלת

וכשפתחתי אותה.

נדהמתי למראה עייני

״קארן?! דניאל?! אנסטסיה?!״ אמרתי נדהמת.

ומבלי לחשוב פעמיים קפצתי עליהם בחיבוק חזק

המנגינה האחרונהWhere stories live. Discover now