"בסדר הארי אל תדאג" בר אמרה.
"הוא היה רציני שהוא אמר שהוא יתקשר אלייך כל חמש דקות." אמרתי צוחקת כאשר הסתובבתי ראיתי את בר אורזת את בגדיה,
"לאיפה את הולכת?" שאלתי
"להארי" היא השפילה מבט נאנחה והמשיכה "אני רוצה להיות לידו נמאס לי אני אלווה אותו כל ה8 חודש האלה אם את רוצה תתצטרפי" היא אמרה וסגרה את המזוודה
וואו הוא ממש חשוב לה שהיא אמרה שהוא כל מה שיש ח=לה בעולם הזה היא באמת התכוונה לזה היא לא מסוגלת לסבול את העובדה שהיא לא תראה אותו 8 חודש.
כעבוור יומיים:
"תתקשרי אליי שאת נוחתת" לרגע הרגשתי שאני מדברת כמו אימא שלי מהשמזכיר לי שבכלל לא אמרתי שהתארסתי!
"אוקיי" היא צחקה צחוק קל וחיבקה אותי חיבוק אחרון לפני שעלתה למטוס
**
נקודת המבט של הארי :
אופ אני מתגעגע לבר, כולם מבואסים בקושי שרים ,
"יאללה בנים להופעה"
"הארי!" שמעתי קול קורה מאחוריי הסתובבתי לא מאמין למראה עייני
זאת בר.
"בייב" קפצתי עליה בחיבוק
"הארי" היא אמרה ומסתכלת עלייי בעיייניים נוצצות.
"תלך להופיע אין לך זמן." היא אמרה ננתתי לה נשיקה אחרונה והלכתי להופיע
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Nonfiksiאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
