פרק 52

163 16 0
                                    

נקודת מבטו של נייל:

כעבור שלושה ימים:

יצאנו מבית החולים התינוק שלנו בעגלה כשיצאנו מדלת בית החולים היו מלא פאפרצי רוני הסתנוורה ומעדה עלי קצת

נכנסו למכונית ,"יואו איזה פדיחות!" היא אמרה בעודה מנסה להרגיע אותו.

"אל תדאגי כולה מעידה  קטנה לא יעשו מזה כל כך סיפור!" אמרתי

"אני מקווה" היא בשיבה והסתכלה בחלון

הגענו לבית פתחנו את הדלת ו"הפתעה!!" הבנים צעקו אבל מישהו ומישהי היו חסרים .

"תודה!" חיבקתי אותם אבח מהר מאוד מיהרתי לשאול אבל רוני הקדימה אותי  

"איפה הארי ובר ודרייק?" היא שאלה

זאין הששפיל מבט "דרייק לא הרגיש טוב בכלל כל הלילה הוא רק צרח הם לא הצליחו להרגיע אותו הם התקשרו לרופא משפחה והם סיפרו לא מה שהיה ואז הוא אמר לה מהר לרוץ לבית החולים"

"אה בגלל זה היא לא ענתה לי לפאלפון" רוני המשיבה

"כן כנראה" זאין אמר

נקודת מבטו של הארי:

דריק התינוק הקטן שלי מתאשפז האישה שלי האהובה בדיכאון לא אוכלת ולא שותה.

"בייבי יהיה בסדר"חיבקתי אותה

"לא,אתה בטח  לא רוצה אותי כבר תראי איזה אימא אני ! על הפנים!" היא בכתה על החזה שלי

"אל תדברי שטויות אני תמיד אוהב אותך ואני חושב שאת אימא מדהימה ודריייק זכה שאת אימא שלו!"
אמרתי לה

"באמת?" היא שאלה ועייניה אדומות

"כן אני אוהב אותך יואהב אותך כל החיים שלי!" אמרתי

"אני אוהבת אותך" היא אמרהוחיבקה אותי חזק

"גם אני בייב הכל יהיה בסדר"אמרתי

והרופא נכנס

"שלום המצב של דרייק משתפר בהדרגה גבוהה מסתבר בכלל שיש לו דלקת ריאות" הוא חייך והלך

"אני שמחה שהכל בסדר" היא נשמה לרווחה

"נכון ,עכשיו את חייב לאכול ולשתות משהו" אמרתי צוחק

"חח טוב" היא צחקה שילבתי את ידה בשלי והלכנו לכיוון הקיוסק הקרוב.

המנגינה האחרונהWhere stories live. Discover now