"לרוני היקרה
אנחנו רוצים לבשר לך על כך שלא הצלחת לעלות לשלב רבע הגמר.
אנחנו מבשריים לך את זה בצער רב,
בברכה
the direction team ! "
פניי נפלו משמחה ומתח לעצבות ודיכאון. "מה קרה?" דור ונייל שאלו ביחד.
"לא התקבלתי" אמרתי בקול חנוק הדמעות עומדות לצאת.
פניהם של ניל ודור היו המומים,ואני? בלי הודעה מוקדמת התיישבתי על יד תיבת הדואר ופרצתי בבכי.
"אני לא מאמינה שהם לא קיבלו אותך!! נגנת כמוך הם לא ימצאו בחיים!" דור אמרה כועסת
"א-אני מצטער" נייל אמר בעצבות .
כעבור יומיים:
מנקודת מבט של נייל:
הלכתי לכייון המלון של רוני ודור כדי לראות מה קרה יומיים אחרי לא הצלחתי לתפוס את רוני לא בהודעות ובטלפון התחלתי לדאוג.
נכנסתי ללובי ואיש בשנות הארבעים לחייו ניגש אליי ואמר : "מה את מחפש איש צעיר?"
"אני בדרך לרוני" אמרתי וחשבתי לעצמי איך הוא לא מזהה אותי?!
"הם עזבו הבוקר" הוא אמר ופניי נפלו
"אוקיי תודה" שוב ושוב נסתי להתקשר לרוני אבל לא היה מענה כשהגעתי הביתה ראיתי את הבנים מחכים לי בחוץ נבהלתי!
"מ-מה קרה?" אמרתי בסקרנות
"רוני הייתה פה" הארי אמר
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
