המנגינה האחרונה

פרק 68

בכיתי , הרגשתי יד על הגב שלי קמתי הסתובבתי ראיתי את רוני עניה היו אדומות מבכי פניה היו נפוחות
"מ...מה הם אמרו לגביה?" היא שאלה
"שאם המצב לא ישתפר אז ינתקו אותה מהמכשירים עכשיו רק מתפללים לנס" אמרתי אמרו לי שרזיתי מאוד ... נו ברור אפשר להבין למה.
היא רק הנהנה לא הגיבה ויצאה מהחדר.
הרופא נכנס
"הארי מוטב שתלך הביתה לצאת קצת מהאווירה המדכאת ותחזור לפה בבוקר בסדר?" הוא שאל
הנהנתי לתשובה חיובית אולי הוא צודק אני באמת צריך לצרת מהאווירה הזאת.
-נקודת מבט של רוני-
"רוני אם הייתי עושה לך דבר כזה איך היית מגיבה?" נייל שאל אותי
"הייתי מתגרשת ממך או שפשוט הייתי בורחת עם הילד" היא אמרה
"סתם,רציתי לדעת אל תבהלי אני מעדיף לצאת מהלהקה ולא לוותר עלייך או לפגוע בך" הוא אמר וחייל עיניו היו כחולות מתמיד .
"אני אוהבת אותך" אמרתי
"גם אני" הוא אמר ונשק למצח שלי.
-נקודת מבט של בר-
כבר הרבה זמן שאני שומעת את הקול שלו מתחנן שאסלח מתחנן שאתעורר אבל שמעתי במעורפל לא בדיוק אבל מה ששמעתי שאם יקרה לי משהו הוא יפגע בעצמו , אני לא רוצה שזה יקרה.
נלחמתי עם הגוף שלי להתעוורר מנסה לחזור למציאות להיות ליד האיש שאני אוהבת.
הרגשתי את היד של הארי נוגעת בשלי והוא אמר לי את המילים:
"תתעוררי אני צריך אותך" כל כך רציתי להתעור אבל למה לעזאזל אני לא מצליחה?!
אחרי 2 דקות פתחתי את עייני ראיתי מטושטש הכל
"בייבי?!" הארי הרים את ראשו אליי עיניו היו אדומות מבכי הוא היה רזה כאילו לא אכל ובקושי.
"ה...הארי מה קרה איפה אני?" שאלתי אותו
לא זוכרת מה שקרה לי מהרגע שהתעלפתי.
"היא התעווררה?!" שמעתי את הרופא אומר כשהוא התפרץ לחדר.
"כן היא כן" הארי אמר מסתכל עליי מלא חרטה על מה שהוא עשה.
"נס,בר את שומעת אותי? את יכולה להגיב לדברים שלי? אם את שומעת אותי תרימי את היד שלך" הוא אמר לי נסתי לא הצלחתי שמעתי את הארי לוחש לי "את יכולה"
"אוקי,אם את מבינה את מה שאני אומר תהנהנח לחיוב" הוא אמר
נסתי להגיב לדברים שלו ולא הצלחתי הסתכלתי על הארי מלא דאגה.
"אוקיי נראה את ההתקדמות שלך בימים הקרובים אם לא תתצטרכי שיקום" הוא אמר
הארי התיישב לידי קורא לי ציוצי החלמה מהמעריצים שלו כל כך רציתי לחבק אותו להגיד לו שאני לא עוזבת אותו אבל לא יכלתי משהו עצר אותי.
"את רואה את זה? מעריצה עשתה את זה.." הוא אמר והניח את הטלפון שלו על המיטה .
הוא לקח את ידי.
"את זוכרת בפעם הראשונה שנפגשנו לקחת אותי לאכול חומוס ופאלפל בעיר שלך? זוכרת שהיינו בחוף הים ושתינו קולה והשתזפנו זוכרת שבאתי לבית שלך להכיר את ההורים שלך ונתקענו במעלית ונכנסת לפאניקה ? כן זיכרונות טובים אה?" הוא אמר דמעה זלגה מעניו
"אני רוצה לחזור לימים שלנו לפני הדבר הטיפשי שעשיתי,אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף אחת אחרת אפעם לא היה אכפת לך מהתדמית שלי ראית את הבן אדם שבי קירבת אותי למי שאני באמת ראיתי בי צדדים שאני אפילו לא ידעתי עליהם כל הבנות שיצאתי איתם זה היה רק בשביל להגיד שהם יצאו עם ״הארי סטיילס מוואן דיירקשין״ אבל את? את אוהבת אותי בגלל מה שאני ומי שאני אף אחת לא תמכה בי כמו שאת תומכת בי...החיוך שלך שאני מתעורר לצידו בכל בוקר כיף לי...אני אוהב אותך הכי בעולם! " הוא אמר
זה הדברים הכי יפים שהוא אמר לי .
לא יודעת מאיפה קיבלתי את הכוח והצלחתי להגיב
"א..אתה באמת מתכוון לזה?" שאלתי
"ברור שכן...רגע! את דיברת! היא דיברה!" הוא קרא בקול חייכתי וצחקתי צחוק קל
הוא הנחית עליי נשיקה
"אני מצטער " הוא אמר
"אני סולחת" אמרתי וחייכתי
הרופא נכנס הוא חייב להרוס את הרגע?!
"אני שמח שאת מגיבה את זוכרת למה את פה?" הוא שאל
"לא,אני רק. זוכרת שרבתי עם הארי ושנסעתי ואז באה מכונית לעברי וזהו." אמרתי
"אווקי.." הוא אמר הסתכל על הלחץ דם שלי והמשיך לדבר
"לפי הבדיקות עוד 3 ימים מקסימום את יוצאת מבית החולים" הוא אמר ויצא מהחדר
הבנים נכנסו שמחים
"בר!" הם קראו וחיבקו אותי
"זהירות היא רק התעוררה" הארי אמר יותר מידי דואג לי אני אוהבת את זה...
הם הביאו לי פרחים ושוקולדים ודובי
"איך ידעת נייל?" אמרתי וצחקתי
"אני מכיר טוב את ברברה שלי" הוא אמר
וצחקנו