פרק 9

484 30 0
                                    

"ר-רוני הייתה פה?! ולא תרחתם להתקשר או לשלוח הודעה?!" צעקתי לעברם של הבנים הם היו המומים אפעם לא ראו אותי ככה .

נכנסתי למכונית שלי במהירות ונסעתי לשדה התעופה.

כעבוד שעה:

הגעתי לשדה התעופה מחפש את רוני בין כל האנשים עד שראיתי אותה מביאה את הדרכון לסדרן.

"רוני!" קראתי לעברה 

היא הסתובבה עינה נצצו מבכי,בלי לחשוב פעמיים היא רצה אליי וחיבקה אותי חזק 

נקודת המבט של רוני:

חיבקתי אותו "אני מצטערת אני חייבת לחזור לישראל" לחשתי לאוזנו בעודי משחררת אחיזה ממנו 

"לא אל תעזבי"הוא כמעט בכה 

"אני חייבת" התחלתי להתהלך אחורה הסתוובבתי והתכלתי להתקדם לכייון המטוס משאירה את נייל בשדה התעופה המום

עלתי על המטוס וטסתי בחזרה .

כעבור שבוע:

נקודת מבטו של נייל : 

"אני לא מאמין! באמת?!" שמעתי את הארי מדבר בטלפון בחדרו 

פתחתי את הדלת "מה קרה?" שאלתי בבהלה 

"כדאי שתראה חדשות" הארי אמר ורצתי מהר לטלוויזיה והדלקתי חדשות 

"מלחמה בישראל" הקריינית אמרה , וישר עלתה לי רוני למחשבות דיברתי איתה רק אתמול והיא לא סיפרה לי שיש מלחמהכנראה כדי לא להדאיג אותי. התנערתי מהמחשבות והמשכתי לשמוע חדשות

"לפני זמן קצר פגיעה ישרה של טיל בבית " נשארתי המום מול מסך הטלוויזיה ומיד התקשרתי לרוני

צלצול ראשון

צלצול שני

צלצול שלישי

"הלו?" שמעתי את קולה הרועד של דור

"דור איפה רוני?!" אמרתי עצבני

"היא היא" היא לא יכלה להמשיך את המשפט ופשוט פרצה בבכי 

"היא מה?!" אמרתי וניהיה עצבני מפעם לפעם

"היא פצועה אנושות מהטיל שפגע בבית " היא אמרה והשתתקה הטלפון נפל מידי והרגשתי כאילו כל העולם מוטט עלי.

המנגינה האחרונהWhere stories live. Discover now