המנגינה האחרונה

פרק 63

-נקודת מבט של רוני-
״נייל!״ קראתי ראיתי אותו הולך לנגד עיני!
״רוני!!״ הוא קרא
ראיתי אותו מתרחק ממני,בכיתי לקחו ממני את האהבה שלי אצ האב לילד שלי!
״תחזירו לי אותו!״ הדמעות שוטופות את פניי
״את יכולה לש..״ איש גבוה וקול בס יוצא מגרונו.
הרגשתי ידיים גדולו מננעות אותי
״רוניי!! קומיי!״ קול רך אמר
פתחתי את עיניי,״מה קרה? בכית..״ נייל אמר
״לא סתם סיוט..״אמרתי
הוא חיבק והרגיע אותי ונרדמנו שוב.
כעבור שלוש ימים:
הבנים יצאו לאיך שהם קוראים לזה ״מיני סיבוב הופעות״
״את ניראת חיוורת״ בר אמרה לי
״באמת?״ הרגשתי בחילה בעודי עוזרת לבר לארגן את המטבח.
״לכי שבי אני אכין לך תה״היא אמרה
״לא,את צריכה עזרה!״אמרתי
״השתגעת?! את ניראת על הפנים !״ היא אמרה ולקחה את הצלחת מידי.
התיישבתי על הספה מנסה לחשוב ממה כל הבחילות האלה לחץ? אכלתי משהו מקולקל? או ש...בכלל נייל! שלשום בלילה!
רצתי מהר לחדר האורחים שבקומה השנייה מחפשת את הטלפון בין הכביסה כשמצאתי אותו מהר חייגתי לנייל
״הלו נייל!״ אמרתי
״רוני אני אחזור אלייך אני לא יכול לדבר״ הוא אמר מהצד השני של הטלפון.
״לא רק תענה לי בשאלות כן או לא״ אמרתי
״זריז״ הוא אמר
״עשינו כן או לא עם או בלי?״ שאלתי רוצה להיות בטוחה שזה מזה.
״כן ובלי״ הוא אמר
״אווקיי ביי״ אמרתי וניתקתי את הטלפון
ירדתי למטה לקחתי את המפתחות של המכונית לקחתי את ידה של בר ואת דרייק בעגלה.
״מה קורה את מוכנה להסביר לי?״ בר שאלה כאשר מקפלץ את העגלה לשים בגאז׳
״סופר פארם בדיקה״ אמרתי ונסעתי
אחרי שעה:
-נקודת מבטו של הארי-
נכנסתי לבית בר הייתה ישנה על הספה
פתאום שמעתי קריאה
״מה?!?!״ עליתי למעלה שומע את רוני בוכה
״מה קרה?״ שאלתי מעבר לדלת
״אני בוכה מרוב אושר״ היא אמר
״למה?״ שאלתי
״לי ונייל הולך להיות ילד שני״ היא אמרה