דפקתי על הדלת ופתחה אימא שלה.
״ה..היי רוני פה?״ שאלתי בגימגום
״כן היא מתארגנת בוא שב רוצה משהו לשתות?״ אימא שלה אמרה לי ונתנה לי להרגיש כמו בבית , הרבה זמן לא הייתי בבית בגלל הסיבוב הופעות והתחרות.
״מים תודה״ אמרתי בבישנות
״אני מוכנה״ שמעתי קול קורא לעברי והצחוק המתגלגל של רוני.
״וואו א...את מהממת!״ אמרתי וחיוך גדול התפרס על פניי.
״תודה״ היא הפנתה את מבטה לרצפה והסמיקה.
״נלך?״ אמרתי
היא הנהנה לתשובה חיובית
מנקודת המבט של רוני:
״מים בבקשה״ אמרתי,ונייל הסתכל עליי במבט מוזר טיפה נלחצתי כי הריי אני לא מכירה את המבט הזה כי אפעם לא היה לי חבר...
לא שנייל הוא חבר שלי
״ה...הכל בסדר?״ נייל שאל אותי בדאגה.
״כ...כן״ גימגמתי,ובמחשבות בראש שלי רק הוציאו אותי מריכוז.
״כמה זמן את מנגנת בפסנתר?״ נייל שאל בהסתקרנות ונשען על הכיסא
״ארבע שניים אני יכולה להגיד לך משהו אבל אל תפגע?״ אמרתי
״כן״ נייל הגיב במהרה והוא נראה מבולבל מהשאלה שלי.
״אם אני מוצאת חן בענייך אל תשען על הכיסא ותשחק אותה 'באד בוי' כי אני לא סובלת את זה״ אמרתי לנייל ברצינות ובמהירות.
נייל מהר שינה את צורת ישבתו וצחק ״את ממש לא אוהבת באד בוי?״ הוא אמר וצחק.
צחקתי צחוק קטן ״כן״ וחיוך עלה על פניי.
״טוב נראה לי שאת צריכה להיות ערנית לממחר ״ נייל אמר וקם מהשולחן והושיט את ידו אליי.
״חח כן״ הוצאתי צחוק קל והושטתי את ידי אליו.
אחזנו ביידים של אחת והשניה.
צלמי פפארצי בכל מקום זה לא משהו שאני רגילה אליו.
נכנסו למכונית שלו והוא התחיל לנהוג.
״רוני?״ הוא שאל
״כן?״ אמרתי והתבווננתי עליו.
״אחרי התחרות את תחזרי לישראל?״ הוא אמר לי בעצבות.
״אם אני אצליח פה או שאני יסתדר ויהיה לי טוב אשאר פה.״ אמרתי בבילבול.
מה אתם חושביים?? היא תחזור לישראל?
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
No Ficciónאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
