נ.ק מבט של רוני:
קמתי בבוקר התמתחתי ציחצחתי את שייני התקלחתי וירדתי למטה למטבח הכנתי לי ארוחת בוקר והתיישבתי מול המחשב
כשפתחתי את המחשב ראיתי הודעה במייל מדור
״את חייבת לראות!״ היא כתבה וצירפה קישור.
נכנסתי לקישור ובו זמנית הכנסי חתיכה מהלחם לפה שלי
הקישור הוביל אותי ליוטיוב לסירטון שלי מועדת על נייל.
ירדתי למטה לקרוא מה כצוב.
״יולדת יוצאת מבית החולים ונופלת מסכן התינוק ונייל״ קראת את זה והתחלתי להיחנק האוכל נתקע לי לא הצלחתי לנשום
״רוני?!״ נייל קרא לעברי כולי הייתי אדומה
הוא ניגש מאוחרי חיבק אותי בזרועותיו ועשה לי היימליך,בחיים שלי לא הבנתי את זה.
״את בסדר?״ הוא שאל
״לא! תראי מה עשו מהנפילה שלי כשיצאנו מבית החולים״ אמרתי עצבנית
הוא לקח את המחשב אליו וראה.
״אנחנו הולכים לתבוע אותם!״ הוא צעק.
בחיים שלי לא ראיתי נייל כל כל עצבני.
נקודת מבט של הארי:
חזרתי מהקלטות לילה אני שחוט.
הגעתי הביתה.
״בייבי אני בבית!!״ קראתי לעבר החלל הריק
רואה שאפחד לא עונה לי עליתי לחדר שינה וראיתי פתק על המיטה:
״היי בייב הייתי חייבת לטוס במיידי לישראל אחזור בעוד שלושה ימים.״כעבור שלושה ימים:
״התגעגעתי אלייך השלושה ימים האלה״ אמרתי
״גם אני בייבי״ בר אמרה
נקודת מבט של נייל:
מחר זה היום הולדת של רוני,ואין לי מושג מה לקנות לה.
״בייביסיטר?״ זאין שאל
״יש!״ אמרתי
״מי?״ זאין שאל
״בר״ אמרתי
כעבור חמש שעות:
״בייבי זה מדהים!״ היא חיבקה אותי
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?