נקודת המבט של נייל:
הוצאתי קול של הבנה, אני ממש לא רוצה שהיא תחזור לישראל אני אוהב אותה..
״נייל?״ היא צחקה צחוק קל
״מה?״ אמרתיי והסתכלתי על ענייה החומות.
״אתה כמעט דרסת צלם פאפרצי הכל בסדר?״ היא אמרה כאילו עוד שנייה היא מתפוצצת מצחוק.
לא עניתי, והמשכנו בדרכנו הנסיעה הייתה די שקטה.
״הגענו״ הכרזתי
״תודה נייל ״ היא אמרה לי ונשקה לי על הלחי.
חייכתי חיוך דביל והחיכתי שהיא תכנס לבית שלה כאשר היא נכנסה נסעתי.
מנקודת מבט של רוני:
״או מיי גד!!! מה לעזאזל !!! ״ חשבתי לעצמי וחייכתי
״נוו נוו ספריי!!״ אמרה
״הוא שאל אותי אם אחרי התחרות אני עוזבת לישראל! אבל לא , אסור לי להתאהב בו! אסור לי לגרום לו לרמות ושאני אנצח בתחרות ! זה לא פייר!! ״ אמרתי לדור.
״מה פתאום לרמות?! אם את אוהבת אותו תיהיה איתו ואפילו תשארי בלונדון!! אבל לגרום לו לעשות את זה?! הוא בחיים לא יעשה את זה!!״ דור אמרה בתוקפנות ואחר כך קפצה עליי בחיבוק.
אפעם לא הבנתי את הקטע הזה שהיא תוקפת ואחר כל מחבקת.
טוב נוו.
**
דרינגגגגגגג דרינגגגגגגגגג
״רונייי קומיי!!!״ דור צעקה עליי וזרקה עליי כריות.
״אני קמה אני קמה״ אמרתיי שכולי יושנת.
כעבור שעה:
״רוניי!״ שמעתי קול קורא לעברי.
הסתובבתי וראיתי את נייל מתקדם לעברי.
״נייל!״ צעקתי וחייכתי לעברו.
״ מה נשמע? אמ.. קיבלת את התוצאות ? הם היו אמורות להגיע היום.״ הוא אמר וכיווץ את עיניו.
״היום?!! או מיי גדד!!! בוא למה אנחנו עומדים פה כמו סתומים?!!!״ אמרתי בהתלהבוץ לקחתי את ידו של נייל ואת ידה של דור ורציתי איתם לתיבת הדואר.
פתחתי את התיבה וראיתי את המכתב.
״נוו תפתחי!! ״ נייל היה לחוץ.
״תירגע אתה במילא יודע את התוצאות
נייל הוציא צחוק קל ואמר : ״נוו?!?!״
התחלתי לקרוא את המכתב :
״לרוני היקרה
אנחנו רוצים לבשר לך על ...
הייוש!
סורי על הפרק הקצר (מאוד! לדעתי) מה נראה לכם? היא תעבור או לא?
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?