"וואו" אמרתי מתבונן באפשריות של רוני לשמלת כלה
"זאתי ממש יפה מאוד אהבתי אותה אבל היא ממש יקרה" היא אמרה נאנחת
"אז אני אשלם חצי" אמרתי
"לא, אני אעבוד ואשלם את המחיר השלם" לפתע צילצול בדלת ובר אמרה שהיא פותחת ירדתי למטה בעקבותיה
"מזה החבילה הזאת?" שאלתי
"השימלת כלה שרוני רצתה והיא אמרה שהיא ממש יקרה? אז זאתי אני והארי קנינו לה יותר נכון אני אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילי" היא אמרה והוציאה את השימלה שהייתה יפה יותר במציאות.
"רוני!" קראתי לעבר המדרגות
" קחי " בר אמרה לה היא פתחה את האריזה וראתה את השימלה
"איך למה וכמה?" היא שאלה מופתעת"
""אחרי כל מה שעשית בשבילי" בר אמרה בקול צרוד
"לכי תמדדי!" אמרתי
אחרי כחמש דקות כולם ישבו בסלון מחכים לרוני שתרד
"טוב קבלו את רוני!" בר אמרה צרודה
רוני ירדה במדרגות יפיפייה "וואו" הלסתות של כולם נפלו
" אני הייתי יותר יפה סתם" בר אמרה בציניות ורוני התחילה לצחוק
כעבור שלוש שבועות:
"מתרגשת?" בר שאלה אותי
"כן מאוד" אמרתי
"מצטערת שלא אוכל להיות בחתונה ואני יהיה בבדיקות" היא אמרה עצובה
"לא זה בסדר" חיבקתי אותה
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
No Ficciónאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
