נקודת מבטה של רוני:
-כעבור שבוע-
״וואיי אני לא מאמינה..תתקשרי שתגיעי בסדר?״ אמרתי מתלוצצת.
״בסדר היא אמרה זה לא שאני עוברת ארץ״ וחייכה
הארי ובר נכנסו לאוטו לאחר שנפרדו מכולם.
הלכתי לחדר הריק , חסר הצחוק של בר הצעקות כשהארי היה מציק לה.
פתאום נייל נכנס לחדר.
״היי בייב את בסדר?״ הוא שאל
״כן,פשוט בר קצת חסרה לי הלואי שהיא לא הייתה עוברת.״ אמרתי
״טוב..אמ..זוכרת שביקשת ממני משהו?״ הוא שאל בערמומיות.
״נו״ אמרתי וראיתי אותו מאותת לעבר המיטה בחדר.
״אתה משוגע!״ אמרתי מחייכת
״בואי לפה!״ הוא משך אותי למיטה כך שהייתי מתחתיו צוחקת והוא מעלי מנשק אותי נשיקות רכות.
(אתם יודעים נה המשיך )
כעבור שבועיים:
נקודת מבטה של בר:
וואו אנחנו בבית החדש כבר שבועיים , הלכתי למטבח להכין צהריים ופתאום דפיקה בדלת .
״רגע ״ קראתי
״מי זה?״ שאלתי
״רוני״ קול מהצד השני של הדלת ענהלי
פתחתי את הדלת.
״רוני חיבקתי אותה בוי כנסי רני בדיוק מכינה צהריים.״ אמרתי
״בר אאני יכולה לדבר איךך על משהו?״. החא שאלה
״בטח תמיד״ עניתי
היא נשמה נשימה עמוקה.
״אני בהיריון.״ היא אמרה הפלתי מידי אץ הצלחת
״זה מדהים!!!״ קראתי לעברה
״כן..אבל אני מפחדת שנייל יבהל . ״ היא אמרה
״אין לו מה להבהיל״ אמרתי
״איך הארי הגיב?״ היא שאלה
״יפה!״ היא חיכה
נקודת מבטה של רוני:
הלכתי למקום ההופעה של הבנים בלונדון כדי
לדבר עם נייל
דפקתי על הדלת של חדר ההלבשה מוצאת את הבנים מסתכלים במגזין שהם על השער .
״נייל?״ אמרתי
״רוני!״ הוא קם אלי מנשק לשפתיי.
״תגיד יש מצב אני מדברת איתך שתי דקות?״ שאלתי
״בטח!״ הוא יצא מחדר ההלבשה וסגר את הדלת אחריו
״מה רצית להגיד?״ הוא שאל
לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי
״אני בהיריון״
YOU ARE READING
המנגינה האחרונה
Non-Fictionאיך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?
