פתאום להתבגר

פרק 32 - מה שקורה ביאכטה נשאר ביאכטה

מיה

במשך היומיים האחרונים כולם נאלצו להסתיר את מסיבת יום ההולדת של אמילי ואני חייבת להודות שזה היה מתיש בטירוף. כמות הפעמים שאמילי עמדה קרוב מידי לטלפון שלי והייתי צריכה להתאמץ להסתיר אותו כדי שלא תראה את קבוצת הוואטספ שאיליי פתח לכבוד יום ההולדת שלה שכללה בערך חצי בית ספר הייתה מטורפת. את רוב האנשים בקבוצה סביר להניח שאמילי לא מכירה אבל אני בטוחה שלא יהיה לה אכפת, אמילי אוהבת אנשים וחברה, להיות באור הזרקורים. אם מישהו היה מארגן לכבודי מסיבה המונית כל כך סביר להניח שהייתי הורגת אותו.
"מוכנה?" שאלה רותם והנהנתי בהסכמה בזמן שעלינו מהמטבח עם קונפטי ועוגת יום ההולדת של אמילי. נכנסנו לחדרה בשקט ואור הבוקר שנכנס מהמרפסת האיר אותו. עמדנו משני צידי המיטה שלה ורותם אמרה.
"שלוש ארבע ו.."
מיד פרצנו בצעקה.
"מזל טובבבב" צעקתי יחד עם רותם בזמן שפוצצתי את גליל הקונפטי.
אמילי קפצה בבהלה ממצב שכיבה לישיבה כשניירות הקונפטי פזורים סביבה.
"איזה משוגעות, כמעט חטפתי התקף לב" אמרה בצחקוק.
"יום הולדת שמח מתוקה שלי, התינוקת שלי כבר בת שבע עשרה, מי היה מאמין?" אמרה רותם ונישקה את אמילי בלחייה.
"תודה אמוש, אבל את חייבת להירגע, זה בסך הכל יום הולדת אני לא מתחתנת." אמרה אמילי ורותם התרחקה מימנה.
"מזל טוב אחותי, אני מתרגשת בטירוף" אמרתי וחיבקתי אותה.
"קדימה בנות, מספיק עם החיבוקים, יש לנו יום ארוך." אמרה רותם ואמילי מיד דילגה מהמיטה.
"בואו נפתח את יום ההולדת בקפה ועוגה משפחתי" אמרה רותם וירדנו לסלון שם חיכו אבא שלי ושון.
"מזל טוב אחות קטנה" אמר שון בקריצה וחיבק את אמילי.
"תודה אח גדול" אמרה וקרצה לעברו.
"מזל טוב אמילי, יום הולדת שמח" הוסיף אבי וניגש לחבק את אמילי.
"מיה את יכולה לעזור לי לחתוך את העוגה?" אמרה רותם וזה הסימן שסיכמנו עליו מראש. ניגשתי אליה וחתיכת עוגת מוס מונחת על מפית בידה. שנינו תפסנו בחתיכת העוגה והתקדמנו לעבר אמילי שפטפטה עם שון.
"יום הולדת שמח" אני ורותם צעקנו בזמן שהטחנו את חתיכת העוגה בפנייה של אמילי.
"אוי אתן מטורפות לגמרי" צווחה אמילי ושון צחק ובחיי שהצחוק שלו פשוט מדהים.
"זה לא יום הולדת בלי עוגה בפנים" אמרתי בחיוך.
"טוב הייתי שמחה להמשיך לפטפט אבל קבעתי עם איליי ארוחת בוקר בנמל בעוד חצי שעה ואני צריכה להתארגן" אמרה והלכה לחדרה. ניצלתי את ההזדמנות כדי לתפוס את שון לשיחה בארבע עיניים. הוא בדיוק עמד להיכנס לחדר האמבטיה שצמוד לחדרים שלנו ותפסתי אותו בדיוק בזמן.
"חכה רגע" אמרתי והוא נעצר.
"אני צריכה מימך טובה" אמרתי כשנעצרתי מולו.
"מה את צריכה?" שאל ונראה נינוח.
"יש מצב שאני נוסעת איתך לנמל? שבת היום והתחבורה ציבורית לא עובדת, חבל שאטריח את אבי לקחת אותי לשם אם אנחנו גם ככה נוסעים לאותו המקום."
"כן בטח, אני יוצא עשר דקות אחרי שאמילי יוצאת מהבית"
"אבל אם נצא אחרי אמילי אנחנו נפספס את ההפתעה" אמרתי
"יש שינוי קל בתוכנית, בסוף איליי החליט לקחת באמת את אמיליי לאכול ארוחת בוקר במסעדה בנמל ולא רק להשתמש בזה כתירוץ. בינתיים המוזמנים יעלו על היאכטה, בשעה שתיים עשרה בדיוק הם יצאו מהמסעדה ויעלו על היאכטה."
"הבנתי" אמרתי.
"עכשיו ברשותך אכנס להתקלח" אמר שון ונעלם מאחורי דלת חדר האמבטיה.