פרק 2 - להיות שוב צעירה

5.9K 211 34
                                    

מיה

התעוררתי לצלצול השעון המעורר שלי , התיישבתי במיטה ופתחתי את הטלפון נכנסתי לוואטסאפ והופיעה הודעה משיר
" בוקר טוב מיה , אני מודה שהמחשבה על להתחיל שנת לימודים בלעדייך מלחיצה אותי , אני מקווה שתהיה לנו שנה טובה וקלה ."
החזרתי לה הודעה
" בוקר טוב , המחשבה הזו מדאיגה אותי במיוחד כי מדובר בבית ספר חדש מבטיחה לעדכן , אוהבת אותך "
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר לכיוון המקלחת והשירותים כדי לשטוף פנים ולצחצח שיניים , פתחתי את הדלת בלי התראה מוקדמת ונכנסתי , נעצרתי שקלטתי את הגב של שון ללא חולצה לכיוון האסלה ורעש של זרם ברקע , הוא רכס את הג'ינס השחור שלו והסתובב אלי , בחיוך שחצן הוא סקר אותי שעדיין לבושה בפיג'מת סאטן קצרה בצבע ירוק בהיר מלמעלה למטה .
" אוהב את מה שאתה רואה ? " אני פולטת לא בכוונה
" לא התרשמתי , ראיתי ארוכות יותר " אמר עם החיוך הכי מעצבן שראיתי בחיי
" ארוכות יותר ? "
" רגליים " השיב . אני לא נערה גבוהה במיוחד בסך הכל מטר ושישים .
" בתל אביב אתם נוהגים להתפרץ לשירותים בלי לדפוק בדלת ? " הוא מקניט אותי
" לא , זה היה בטעות אני לא רגילה לגור עם הרבה אנשים בבית , תמיד היינו רק אני ואבא שלי , מצטערת " אמרתי ומיהרתי לצאת ולסגור את הדלת . תוך כדי המתנה לשון שיסיים בחדר האמבטיה אני חושבת לעצמי שזו הייתה השיחה הכי ארוכה שאני ושון קיימנו מאז שעברתי לכאן , אם בכלל אפשר לקרוא למה שקרה כאן הרגע שיחה . לאחר כמה דקות שון יוצא ואני נכנסת אל חדר האמבטיה וממהרת להתארגן , כשאני יוצאת מהאמבטיה אני רואה את אמילי מתקדמת לעברי לבושה עדיין בפיג'מה .
" בוקר טוב " אני אומרת בחיוך
" בוקר " היא עונה לי בקול ישנוני , נכנסת לחדר האמבטיה וסוגרת את הדלת
אני נכנסת לחדר שלי ועומדת מול הארון וחושבת מה ללבוש , תוך מספר שניות החלטתי ללבוש ג'ינס כחול בעל גזרה גבוהה וצמוד עם קרע בברך שמאל , חולצת בית ספר לבנה רחבה עם צווארון ואני מחליטה להכניס אותה באופן חלקי לגינס , נעלתי נעלי ספורט גבוהות והחלקתי את שערי עם הפן .
כאשר סיימתי לסדר את תיק הגב הכסוף שקניתי אתמול ירדתי למטבח . במטבח חיכו על השיש שלושה כריכים ארוזים ועל כל כריך מדבקה עם שם . אמילי הופיעה מאחורי . " לאמא שלי יש נטייה לחשוב שאנחנו עדיין בגן " אמרה וצחקה , צחקתי גם ועניתי
" זה דיי חמוד , לי אף פעם לא הייתה אמא שתכין לי כריכים לבית ספר ואבא שלי לא הכי מוצלח במטבח , הוא היה מכין לי תמיד כריך עם שוקולד בתור ילדה קטנה וכשגדלתי הכנתי כריכים לעצמי "
לפני שאמילי הספיקה להגיב רותם ואבא שלי נכנסו למטבח
" בוקר טוב בנות , מתרגשות לקראת היום הראשון ? " שאל אבא שלי בחיוך , לא היה לי נעים להגיד לו שאין דבר שאני רוצה יותר מאשר לחזור למיטה אז הנהנתי בחיוך ואמילי עשתה כמוני .
" אוי להיות שוב צעירה , מה לא הייתי נותנת כדי לחזור להיות נערה בת 16 וחצי בלי דאגות " אמרה רותם במבט חולמני שגרם לי ולאמילי לצחוק .
שון נכנס למטבח בלי לומר מילה לבוש בחולצת בית ספר לבנה , ג'ינס שחור משופשף ותיק גב לבן שכתוב עליו בכתב משבצות שחורות לבנות vans " " . הוא הלך לעבר המקרר , לקח קרטון חלב ושתה מהפה בלי למזוג לכוס . הסתכלתי עליו במבט מזועזע , הוא סיים לשתות , הסתכל עלי ואמר " יש בעיה ? "
" לא , פשוט רשמתי לעצמי כרגע לא לשתות מהחלב אם אני לא רוצה לקבל הרפס "
אמילי התפרצה בצחוק ופנתה לשון " אני במקומך לא הייתי מוותרת "
פניתי לרותם כי לא התחשק לי להתעמת פעמיים עם שון בבוקר אחד וגם כי אם לא נצא בקרוב מהבית נאחר לבית הספר . " איך נגיע לבית הספר ? " רותם הסכלה על שון בחיוך
" אין מצב " הוא התפרץ
" תפסיק עם השטויות שלך , לפני חודש נגמר לך המלווה וסוף סוף אתה יכול לעזור , אתה תיקח את אמילי ומיה איתך לבית הספר "
" אין לי בעיה לקחת את אמילי , אותה אני לא לוקח " אמר והצביע עלי
" יש לי שם " התפרצתי
" זה לא באמת משנה איך קוראים לך , את סתם עוד אחת " אמר במבט רציני
" מספיק " אבא התערב
רותם הסתכלה על שון ואמרה " אם אתה לא תיקח את מיה אתה לא תקבל את הרכב . "
" זה הרכב שלי אמא " אמר שון בטון עצבני , נראה שהשיחה מתחילה להימאס עליו והאמת גם עלי .
" אני לא אתן לך כסף לדלק , אתה רוצה לנסות אותי ? "
" ניצחת " אמר שון הוא העביר את מבטו אלי ואל אמילי
" חמש דקות ואני נוסע " הוא לקח את המפתחות של הרכב ,יצא מהבית וטרק את הדלת בעצבנות .
רותם הסתכלה עלי במבט מבין . " אל תדאגי מיה , אני בטוחה שאתם תלמדו להסתדר עם הזמן , תביני , השינוי קשה לשון כמו שהוא קשה לך . " הנהנתי בחיוך ובתוך ליבי התפללתי שהיא צודקת .
תוך כדי הליכה לכיוון החניה אמילי מתחילה לדבר . " אני מקווה שאת לא נפגעת משון , הוא מתנהג אליך מגעיל , אני לא מצפה מימך להבין הוא פשוט .. " היא עצרה ולא השלימה את המשפט .
" פשוט מה ? " הסקרנות שלי בסוף תהרוג אותי .
" הוא מסובך , אולי יום אחד תביני , רק חשוב לי שתדעי שהוא לא בן אדם רע "
" אני יודעת " אמרתי לה ובאמת התכוונתי , אני מאמינה ששון הוא לא אדם רע , אני לא יודעת למה הוא מתייחס אלי בצורה כזו אבל אני לא חושבת שהוא באמת שונא אותי כמו שהוא מספר לעצמו , איך אפשר לשנוא אדם שבקושי מכירים ? . שון שלו היה תעלומה , תעלומה
שאני נחושה לפתור ..

פתאום להתבגר Where stories live. Discover now