מיה
התעוררתי לצלצול השעון המעורר שלי , התיישבתי במיטה ופתחתי את הטלפון נכנסתי לוואטסאפ והופיעה הודעה משיר
" בוקר טוב מיה , אני מודה שהמחשבה על להתחיל שנת לימודים בלעדייך מלחיצה אותי , אני מקווה שתהיה לנו שנה טובה וקלה ."
החזרתי לה הודעה
" בוקר טוב , המחשבה הזו מדאיגה אותי במיוחד כי מדובר בבית ספר חדש מבטיחה לעדכן , אוהבת אותך "
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר לכיוון המקלחת והשירותים כדי לשטוף פנים ולצחצח שיניים , פתחתי את הדלת בלי התראה מוקדמת ונכנסתי , נעצרתי שקלטתי את הגב של שון ללא חולצה לכיוון האסלה ורעש של זרם ברקע , הוא רכס את הג'ינס השחור שלו והסתובב אלי , בחיוך שחצן הוא סקר אותי שעדיין לבושה בפיג'מת סאטן קצרה בצבע ירוק בהיר מלמעלה למטה .
" אוהב את מה שאתה רואה ? " אני פולטת לא בכוונה
" לא התרשמתי , ראיתי ארוכות יותר " אמר עם החיוך הכי מעצבן שראיתי בחיי
" ארוכות יותר ? "
" רגליים " השיב . אני לא נערה גבוהה במיוחד בסך הכל מטר ושישים .
" בתל אביב אתם נוהגים להתפרץ לשירותים בלי לדפוק בדלת ? " הוא מקניט אותי
" לא , זה היה בטעות אני לא רגילה לגור עם הרבה אנשים בבית , תמיד היינו רק אני ואבא שלי , מצטערת " אמרתי ומיהרתי לצאת ולסגור את הדלת . תוך כדי המתנה לשון שיסיים בחדר האמבטיה אני חושבת לעצמי שזו הייתה השיחה הכי ארוכה שאני ושון קיימנו מאז שעברתי לכאן , אם בכלל אפשר לקרוא למה שקרה כאן הרגע שיחה . לאחר כמה דקות שון יוצא ואני נכנסת אל חדר האמבטיה וממהרת להתארגן , כשאני יוצאת מהאמבטיה אני רואה את אמילי מתקדמת לעברי לבושה עדיין בפיג'מה .
" בוקר טוב " אני אומרת בחיוך
" בוקר " היא עונה לי בקול ישנוני , נכנסת לחדר האמבטיה וסוגרת את הדלת
אני נכנסת לחדר שלי ועומדת מול הארון וחושבת מה ללבוש , תוך מספר שניות החלטתי ללבוש ג'ינס כחול בעל גזרה גבוהה וצמוד עם קרע בברך שמאל , חולצת בית ספר לבנה רחבה עם צווארון ואני מחליטה להכניס אותה באופן חלקי לגינס , נעלתי נעלי ספורט גבוהות והחלקתי את שערי עם הפן .
כאשר סיימתי לסדר את תיק הגב הכסוף שקניתי אתמול ירדתי למטבח . במטבח חיכו על השיש שלושה כריכים ארוזים ועל כל כריך מדבקה עם שם . אמילי הופיעה מאחורי . " לאמא שלי יש נטייה לחשוב שאנחנו עדיין בגן " אמרה וצחקה , צחקתי גם ועניתי
" זה דיי חמוד , לי אף פעם לא הייתה אמא שתכין לי כריכים לבית ספר ואבא שלי לא הכי מוצלח במטבח , הוא היה מכין לי תמיד כריך עם שוקולד בתור ילדה קטנה וכשגדלתי הכנתי כריכים לעצמי "
לפני שאמילי הספיקה להגיב רותם ואבא שלי נכנסו למטבח
" בוקר טוב בנות , מתרגשות לקראת היום הראשון ? " שאל אבא שלי בחיוך , לא היה לי נעים להגיד לו שאין דבר שאני רוצה יותר מאשר לחזור למיטה אז הנהנתי בחיוך ואמילי עשתה כמוני .
" אוי להיות שוב צעירה , מה לא הייתי נותנת כדי לחזור להיות נערה בת 16 וחצי בלי דאגות " אמרה רותם במבט חולמני שגרם לי ולאמילי לצחוק .
שון נכנס למטבח בלי לומר מילה לבוש בחולצת בית ספר לבנה , ג'ינס שחור משופשף ותיק גב לבן שכתוב עליו בכתב משבצות שחורות לבנות vans " " . הוא הלך לעבר המקרר , לקח קרטון חלב ושתה מהפה בלי למזוג לכוס . הסתכלתי עליו במבט מזועזע , הוא סיים לשתות , הסתכל עלי ואמר " יש בעיה ? "
" לא , פשוט רשמתי לעצמי כרגע לא לשתות מהחלב אם אני לא רוצה לקבל הרפס "
אמילי התפרצה בצחוק ופנתה לשון " אני במקומך לא הייתי מוותרת "
פניתי לרותם כי לא התחשק לי להתעמת פעמיים עם שון בבוקר אחד וגם כי אם לא נצא בקרוב מהבית נאחר לבית הספר . " איך נגיע לבית הספר ? " רותם הסכלה על שון בחיוך
" אין מצב " הוא התפרץ
" תפסיק עם השטויות שלך , לפני חודש נגמר לך המלווה וסוף סוף אתה יכול לעזור , אתה תיקח את אמילי ומיה איתך לבית הספר "
" אין לי בעיה לקחת את אמילי , אותה אני לא לוקח " אמר והצביע עלי
" יש לי שם " התפרצתי
" זה לא באמת משנה איך קוראים לך , את סתם עוד אחת " אמר במבט רציני
" מספיק " אבא התערב
רותם הסתכלה על שון ואמרה " אם אתה לא תיקח את מיה אתה לא תקבל את הרכב . "
" זה הרכב שלי אמא " אמר שון בטון עצבני , נראה שהשיחה מתחילה להימאס עליו והאמת גם עלי .
" אני לא אתן לך כסף לדלק , אתה רוצה לנסות אותי ? "
" ניצחת " אמר שון הוא העביר את מבטו אלי ואל אמילי
" חמש דקות ואני נוסע " הוא לקח את המפתחות של הרכב ,יצא מהבית וטרק את הדלת בעצבנות .
רותם הסתכלה עלי במבט מבין . " אל תדאגי מיה , אני בטוחה שאתם תלמדו להסתדר עם הזמן , תביני , השינוי קשה לשון כמו שהוא קשה לך . " הנהנתי בחיוך ובתוך ליבי התפללתי שהיא צודקת .
תוך כדי הליכה לכיוון החניה אמילי מתחילה לדבר . " אני מקווה שאת לא נפגעת משון , הוא מתנהג אליך מגעיל , אני לא מצפה מימך להבין הוא פשוט .. " היא עצרה ולא השלימה את המשפט .
" פשוט מה ? " הסקרנות שלי בסוף תהרוג אותי .
" הוא מסובך , אולי יום אחד תביני , רק חשוב לי שתדעי שהוא לא בן אדם רע "
" אני יודעת " אמרתי לה ובאמת התכוונתי , אני מאמינה ששון הוא לא אדם רע , אני לא יודעת למה הוא מתייחס אלי בצורה כזו אבל אני לא חושבת שהוא באמת שונא אותי כמו שהוא מספר לעצמו , איך אפשר לשנוא אדם שבקושי מכירים ? . שון שלו היה תעלומה , תעלומה
שאני נחושה לפתור ..
YOU ARE READING
פתאום להתבגר
Romansaבמקום מימנו באה מיה מור היא שקופה ורגילה לחיות בצללים. אף פעם לא היו לה יותר מידי חברים, אף פעם היא לא התעניינה במעמדות בתיכון ואף פעם לא שמו לב אליה בנים. כשאביה מספר לה שהם עומדים לעזוב את תל אביב לטובת מגורים אצל בת זוגו בחיפה מיה מבינה שנפלה בח...