פתאום להתבגר

פרק 11 - תחושת ניצחון

מיה

" השתגעת לגמרי " צרחתי על אמילי .
" מה את חושבת שאת עושה , למה עשית את זה ? " איבדתי את זה סופית .
" לא רציתי להירשם לבד , תירגעי הסיכוי שנזכה הוא אפסי . " אמרה בקול רגוע .
" מה פתאום רצית להירשם ? , אמרת שאין סיכוי שתשתתפי בהגרלה הזו . "
" התחרטתי " אמרה ומשכה בכתפיה באדישות .
" מה בדיוק גרם לך להתחרט ? "
" אני מתה לראות את הפרצוף של איליי שיגלה שנרשמתי להגרלה , אם אזכה באחד הבנים או אפילו בו זה יהיה כל כך מצחיק , הוא לא יעמוד בזה . " אמרה בגיחוך . כעסתי כל כך זה מעשה אנוכי . אמילי יודעת שלא התנשקתי אף פעם , היא יודעת שלא הייתי רוצה שהנשיקה הראשונה שלי תהיה מזכייה בהגרלה אלא ממישהו שאני אוהב .
" אין לך סיבה להילחץ מיה , הסיכוי שתזכי הוא קטן וגם אם תזכי אז תגידי לאותו בן שאת מתחרטת או משהו כזה . " היא קלטה עד כמה אני כועסת וניסתה להרגיע אותי .
" את פשוט אנוכית . " צרחתי עליה . היא נרתעה והיה נראה שהיא נפגעה אבל לא עניין אותי דבר באותו הרגע חוץ מלצאת מהמצב שהיא הכניסה אותי אליו .
" חברים יקרים , הגיע רגע השיא של הערב . " נשמע קול הבוקע מהרמקולים . בבת אחת אני , אמילי , רוני וגל הסתובבנו אל הבמה . על הבמה עמדה נערה עם קוקו בלונדיני שלבשה שמלה בצבע ירוק כהה . כשקלטה שכל המבטים מופנים אליה המשיכה לדבר .
" שמי טליה גורן ואני ראש מועצת התלמידים הבית ספרית וראש מועצת שכבת י"ב , ראשית ברצוני להודות בשם השכבה שלי מחזור נ"ב לנבחרת הכדורסל של בית הספר המדהים שלנו על הנכונות לעזור לשכבת י"ב , אנחנו מעריכים מאוד . ועכשיו בלי דחיות נוספות בואו נתחיל את ההגרלה . "  אני מרגישה שהלב שלי יוצא מהמקום מרוב לחץ , אני מקבלת שני החלטות שיעזרו לי להתמודד , הראשונה לספור כל בן שעברתי בשלום ולא זכיתי בו והשנייה להתפלל .
" הלוואי ואזכה בדור משכבת י"א . " שמעתי קול אומר , הסתובבתי וראיתי חבורה של בנות מדברות , אני לא מכירה אותן אבל לדעתי הן מכיתה ט' או י' .
" לדעתי הכי שווה משכבת י"א הוא גל , חבל שהוא תפוס ולא מוגרל הערב " אמרה נערה אחרת ונאנחה .
" דור פחות הטעם שלי , אני מעדיפה את איליי דהן משכבת י"ב . " אמרה נערה נוספת .
" איליי אולי שווה אבל הנער הכי שווה בבית הספר הוא שון שלו , מהרגע שהודיעו על קיום ההגרלה אני מתפללת לזכות בו . " אמרה עוד נערה . גלגלתי עיניים הן כאלו טיפשות . טליה המשיכה לדבר .
" אני רוצה להציג את הבחור הראשון שיוגרל הערב , תלמיד כיתה ז' יואב כהן " נער שרירי וגבוה עלה לבמה , הוא נראה טוב אבל הוא עדיין ילד קטן  . טליה ניגשה אל התיבה השקופה שבתוכה נמצאים פתקי ההגרלה .
" מוכנים ? " שאלה , הקהל שאג בהתלהבות . היא שלפה פתק מהתיבה , פתחה אותו ואמרה .
" הזוכה המאושרת שלנו היא ליאור מאיר משכבת ח'  , מזל טוב . " קול של נערה צורחת מאושר נשמע מהקהל . בן נוסף עלה לבמה ועוד בחורה מאושרת זכתה . כך לאט לאט עלו כל הבנים מנבחרת הכדורסל . כדורסל הוא משחק של חמישה שחקנים בקבוצה אבל הנבחרת גדולה כל כך מכיוון שהמשחקים הם לפי שכבות גיל , כך שיש חמישה שחקנים מכל שכבה בבית הספר שמתחרים בשכבות בגילם מבתי ספר אחרים . כבר כמעט כל הבנים עלו על הבמה . למזלי לא זכיתי באף אחד מהם .
" ההגרלה קרובה לסיומה , נשארו לנו רק עוד שני בחורים להגריל , יש משפט שאומר שאת הטוב תמיד שומרים לסוף , הבחורים שנותרו לנו ללא ספק מוכיחים שהמשפט נכון . " אמרה טליה . מכיוון שלא ראיתי עדיין את שון ואיליי עולים לבמה תיארתי לעצמי שהיא מתכוונת אליהם .
" הבחור הבא שיוגרל הערב הוא תלמיד כיתה י"ב שון שלו . "  בנות צרחו בקהל מהתלהבות בזמן ששון עלה על הבמה במבט אדיש . גלגלתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה , חשבתי לעצמי שאין סיכוי שאזכה בשון , המצב יהיה מביך מידי וצירוף מקרים מוזר מידי , אין מצב שזה יקרה , דבר כזה יכול לקרות רק בהתערבות הגורל . לא זכיתי עד עכשיו באף בן ונשארו עוד שניים , האמנתי בכל ליבי אני מסוגלת לעבור את שניהם בלי לזכות . חייכתי ברוגע , אני אעבור את זה אמרתי לעצמי בלחישה . טליה ניגשה לתיבת הפתקים , שלפה מתוכה פתק ואמרה  " ברכות לזוכה שלנו , מיה מור תלמידת שכבת י"א " במילים אלו עמדתי קפואה , שון גיחך,  ועיניים של אנשים הופנו אלי . התכווצתי במקומי וציוותי על רגליי לזוז ולקחת אותי מכאן למקום שקט . התחלתי ללכת לכיוון השירותים תוך כדי שאני שומעת אנשים מדברים .
" הם לא אחים ? . "
" הם גרים ביחד "
" הוא באמת הולך להתנשק עם אחותו החורגת ? "
" זה לא פייר , אני רוצה את הכסף שלי בחזרה . "
" הם לא באמת אחים . "
הגעתי אל השירותים , פתחתי את אחד התאים בידיים רועדות , נכנסתי אליו ונעלתי אותו מבפנים . התיישבתי על האסלה כשפניי טמונות בין רגליי וידיי אוחזות בשערי . צחקתי בצחוק מטורף , אין סיכוי שזה קורה לי , זו פשוט התערבות הזויה של הגורל . ניסיתי להירגע ולשלוט בעצמי , היסטריה לא תעזור כאן , אני צריכה להשתמש בשכל שלי ולחשוב איך אני יוצאת מהמצב הזה . אני מנסה לחשוב מספר דקות ומגיעה למסקנה אחת פשוטה : אני צריכה זמן כדי לחשוב על תכנית , מה שאומר שעליי להתרחק משון במהלך הערב כדי להשיג את הזמן שאני זקוקה לו . בידיים רועדות פתחתי את התא , יצאתי מימנו וניגשתי אל המראה , הסתכלתי על עצמי וסידרתי את השיער שהסתרבל לי . בעוד מספר שניות אני אצא מהשירותים כאילו לא קרה כלום , אנסה להשתלב במסיבה כאילו לא קרה שום דבר ואם אראה זכר לשון אני אברח לו בתוך המון האנשים . אני מסוגלת לעשות את זה , אני מסוגלת לשרוד את הערב הזה בהתחמקות משון . אמרתי לעצמי בקול מרגיע ויצאתי מהשירותים . חזרתי אל החדר בו מתקיימת המסיבה . נראה שההגרלה הסתיימה ואנשים חזרו לרקוד . נכנסתי בין הרוקדים מנסה לחפש את רוני וגל . אפילו את אמילי , למרות שאני כועסת עליה בטירוף היא החברה הכי טובה שלי ואחותי החורגת , אסלח לה , בסופו של דבר . תוך כדי הליכה ברחבת הריקודים נתקלתי בחזהו של דור .
" שון הזה חתיכת ממזר עם מזל , למרות שאני לא מבין איך זכית בו אם טענת שאת לא נרשמת להגרלה . "
" אמילי רשמה אותי ללא ידיעתי . "
" ממש הצטערתי לשמוע שזכית בו ולא בי . " אני באמת לא יודעת מה לעשות  , חיבבתי את דור , הוא ילד טוב וידיד טוב , אבל לאחרונה הוא התחיל להראות סימנים של מעבר לידידות . ואני לא מרגישה מוכנה עדיין למערכת יחסים , לא איתו ולא עם אף אחד אחר . לפתע אני קולטת את שון מאחוריי דור מתקדם לעברינו . עיניו הכחולות נעוצות בי .
" אני חייבת לזוז , מצטערת " אמרתי לדור תוך כדי שאני מתחילה להידחף בתוך ההמון כדי להתחמק משון . זה היה רעיון גרוע חשבתי לעצמי . אני צריכה לצאת מהבית ולהזמין מונית כדי לחזור הביתה . אמילי תסתדר , היא  כאן עם שון והוא ידאג שתגיע לבית . יצאתי מהחדר והתקדמתי אל היציאה מהבית . יצאתי מדלת הכניסה הראשית לחצר הקדמית ועמדתי ליד שער הכניסה . הוצאתי את הטלפון שלי וחיפשתי בגוגל את המספר של " מוניות חיפה . "
" את יכולה להסתתר אבל לא לברוח . " שמעתי את קולו של שון וצעדיו מאחוריי . עצמתי את עייני לקחתי נשימה והסתובבתי אליו .
" אני לא בורחת מימך . " הכרזתי בכל האומץ המועט שהצלחתי למצוא בתוכי . הוא התקדם לעברי ואני הלכתי אחורה עד שנתקעתי בשער הכניסה . הוא המשיך להתקדם ונצמד אלי זרועו מושטת לשער וכף ידו נמצאת בצד פניי. עיניו בתוך עיניי . לרגע הרשתי לעצמי להתענג על מראהו . על מה שלעולם לא יהיה שלי . שיערו השחור והסמיך , עיניו הכחולות שמספרות הרבה אבל בעצם לא מספרות דבר , שריריו המעוצבים , הורידים הבולטים לאורך ידיו . כעת הבנתי למה בנות רבות כל כך משליכות את עצמן עליו , הוא היה מדהים , יפהפה . מרשים כל כך . חזק וגבוה . בשילוב אופיו המסתורי והעוקצני . הוא היה חלומי . כמעט התחלתי בכות .
" את יכולה לנסות אבל אני צייד מיומן " אמר בקול רציני ובחיוך שחצני .
" כפי שציינתי , אני לא בורחת ." בקושי הצלחתי להוציא את המילים מפי .
" זכית בהגרלה , הגיע הזמן לפרס שלך . " הכריז בהתנשאות , כאילו הוא עושה לי טובה . הוא קירב את פניו אל פניי . התחלתי לרעוד ואמרתי בלחישה ובגמגום .
" אנ .. אני אף פעם לא .. "  שון הטיח את שפתיו בשפתיי , הוא תפס בעורפי והצמיד אותי אליו . עיניי היו פקוחות , לא הצלחתי לזוז לא הגבתי , קפאתי . הוא ליטף את עורפי בתנועות מרגיעות והפשרתי . נישקתי אותו בחזרה , לפחות נראה לי שזה מה שעשיתי כי לא היה לי שום מושג מה לעשות עם הלשון שלי . הוא היה שילוב של חום וקור רעדתי ועברה צמרמורת בכל גופי . זה היה מדהים , זה היה חלום , זה היה אסור . הדפתי את שון מעליי וסטרתי לו בעוצמה .
" מה נראה לך שאתה עושה ? " התפרצתי עליו .
" נותן לך את הפרס שלך ."
" אני לא מעוניינת בו " צרחתי . הרגשתי שאני עומדת להתחרפן . שון שתק הוא לא אמר מילה ורק הסתכל עליי בחיוך שחצן .
" לא ככה רציתי את הנשיקה הראשונה שלי ." אמרתי כמעט בלחישה . דמעות איימו לפרוץ מעיניי .
" קיבלת חתיכת נשיקה ראשונה , עכשיו תוכלי להשוות אותה לכל הנשיקות העתידיות שלך ולדעת אם הן טובות . " במילים אלו נזכרתי למה אני שונאת אותו , הוא חתיכת חמור דפוק . הוא התנהג אלי מגעיל מהיום שהגעתי לחיפה ויפה ככל שיהיה האישיות שלו גועלית .
" אתה חמור אנוכי ואני שונאת אותך . " פתחתי את שער הכניסה ויצאתי מהגינה בלי יכולת לפספס את מבטו ששידר תחושת ניצחון  .
בזמן שחיכיתי למונית שתיקח אותי הביתה יצאו אליי אמילי ורוני . עיניה של אמילי היו מוצפות דמעות . למרות שכעסתי עליה כאב לי לראות אותה כך . נזכרתי שברחתי לפני הצגת תוצאות ההגרלה על איליי וכנראה מצב רוחה קשור אליו .
" מה קרה אם ? " היא התייפחה ורוני דיברה במקומה .
" ירין משכבת י"ב זכתה באיליי , כעבור מספר דקות היא ראתה אותם מתנשקים ואז יוצאים מהמסיבה , כנראה שקרה שם מעבר לנשיקה . " אמילי המשיכה להתייפח .
" דיי אמילי , הוא לא שווה אותך , כל הבנים דפוקים לגמרי . " אמרתי בעצבנות .
" בדיוק " חיזקה אותי רוני והמשיכה לומר  " אל תבכי , אל תיתני לו לראות אותך שבורה בגללו , אל תיתני לו להרגיש תחושת ניצחון כשבעצם הוא המפסיד הגדול כאן . "
" הזמנתי מונית , תוך זמן קצר נהיה בבית . " אמרתי  .

***
לאחר שהמונית הורידה אותי ואת אמילי בבית ישר נכנסתי לחדרי . לא טרחתי להחליף את הבגדים וצנחתי על המיטה . כל היום הזה . הוא יותר מידי בשבילי . אני זקוקה לדבר עם מישהו , מישהו נטרלי , מישהו לא מכאן . אני מרימה את הטלפון שלי ומחייגת אל שיר , חברתי הטובה מתל אביב . כעבור מספר צלצולים היא עונה .
" מיה ? הכל בסדר ? השעה כבר אחת בלילה . "
" היי שיר ." אמרתי בקול חנוק מדמעות .
" את בוכה ? " היא שאלה בקול דואג . התפרצתי בבכי .
" הכל כאן יותר מידי בשבילי. "
" מה קרה ? "
" התנשקתי " לא היה צורך להרחיב במילים , שיר ידעה שלעולם לא התנשקתי קודם לכן .
" אם התנשקת למה את בוכה ? " שאלה בבלבול .
" כי התנשקתי עם האח החורג הדפוק שלי שון שלו . "
" אתם לא באמת אחים מיה , זה בסדר . "
" לא זה לא בסדר " התפרצתי .
" הוא היה מגעיל אלי מאז היום שהגעתי לכאן , הוא לא אוהב אותי ואני לא אוהבת אותו , רציתי שהנשיקה הראשונה שלי תקרה מאהבה ולא ככה סתם . "
" את מוכנה להסביר לי איך הגעתם למצב הזה ? " במשך חצי שעה הסברתי את הסיפור המלא לשיר בטלפון , היא ניסתה להרגיע אותי ללא הצלחה . בסופו של דבר החלטתי להחליף לפיג'מה ולנסות להירדם . בזמן שאני שוכבת במיטה אני לא מצליחה לשכוח את מה שהרגשתי בזמן הנשיקה עם שון , פי עדיין עקצץ . אבל אז נזכרתי במבטו לאחר הנשיקה, את תחושת הניצחון שהרגיש ושנאתי אותו , שנאתי אליו גדלה פי עשרה . וגם תשוקתך אליו , אמר תת המודע שלי , השתקתי אותו .