פתאום להתבגר

פרק 34 - חד פעמי

שון

השמש שקעה מזמן והיאכטה מפליגה בחזרה אל הנמל. אני נשען על בר המשקאות וצופה במיה שנשענת על מעקה היאכטה ומפטפטת עם רוני. היא שוב לובשת את שמלת החוף שיצאה איתה מהבית ושערה אסוף באותה תסרוקת. הירח מאיר עליה והיא פשוט עוצרת נשימה. נפלתי חזק איתה, יותר מידי חזק, לא הצלחתי לסרב לה קודם בחדר האח"מים ולמען האמת לא רציתי לסרב לה. זה משהו שהיה צריך לקרות בינינו, כל הריבים האלו יצרו מתח ענק בינינו אבל מתוכם גם צמח משהו הרבה יותר גדול, משהו שהפחיד אותי עד מוות. לקחתי את הבתולים שלה, אשקר אם אגיד שאני לא מרוצה מהמצב, יותר מידי זמן פנטזתי להיות הראשון שלה ואני שמח שזה באמת קרה. ברור שהאמנתי שהיא בתולה, ברור שכל מה שאמרתי לה זה בולשיט, לרגע לא פקפקתי בכך באמת. פשוט הייתי חייב להרחיק אותה מימני, כי אני לא מסוגל לתת בה אמון, כי המחשבה שתדע את כל הסודות שלי מפחידה אותי בטירוף, כי המחשבה שאסמוך עליה והיא תאכזב אותי הורגת אותי, אבל לא עוד, אחרי מה שקרה בינינו היום אני לא ארחיק אותה יותר, אני צריך אותה ואני אתן בה אמון.
"הכל טוב אחי?" שאל גל.
"כן" השבתי באדישות.
"אתה נראה קצת מהורהר" אמר.
"אתה אוהב את רוני?" שאלתי ונראה שהשאלה שלי הפתיעה אותו.
"ברור, היא החברה שלי" אמר בלי להסס.
"איך ידעת שאתה אוהב אותה?" שאלתי.
"אני לא יודע.. פשוט הרגשתי את זה, היא נכנסה לחיים שלי ולא רציתי שהיא תצא מהם, רציתי להיות איתה והיא רצתה להיות איתי, זה פשוט הרגיש טבעי ונכון"
"איך אתה יודע שהיא האחת? שהיא לא תאכזב אותך?" שאלתי.
"אין לי ערבות על זה שון, יכול להיות שהיא תאכזב אותי, יכול להיות שאני אאכזב אותה, יכול להיות שהיא תשבור לי את הלב או שאני אשבור את שלה אבל אלו החיים לא? אי אפשר להתחמק מאהבה ואי אפשר להתחמק מאכזבה, סביר להניח שאני אאכזב אותה עוד הרבה והיא תאכזב אותי עוד הרבה אבל זה המבחן האמיתי של האהבה, לדעת להתגבר על כל המכשולים שנמצאים בדרך. אם לא נצליח להתגבר אז כנראה שלא נועדנו זה לזו אבל אם נצליח אז האהבה שלנו תגדל. בחיים צריך לקחת סיכונים וגם באהבה."
"המבחן האמיתי של האהבה אתה אומר?"
"בדיוק" השיב.
"אתה באמת אוהב אותה אה?" שאל והסתכל לכיוונה של מיה.
"כן" השבתי.

******

אני לא מצליח להירדם, המוח שלי עמוס מרוב מחשבות, הכל כל כך דפוק, היא אחותי החורגת, אמא אומנם תקבל את הקשר בינינו אבל אם אבא שלה ידע הוא פאקינג ירצח אותי. דפיקה בדלת נשמעה והתרוממתי ממצב שכיבה לישיבה במיטה.
"פתוח" אמרתי ומיה הציצה מבעד לדלת.
"אפשר להיכנס?" שאלה בביישנות.
"כנסי" אמרתי והיא נכנסה. כרגיל היא מדהימה בפיג'מה קצרה בצבע שמנת ועליה ציורים של חתולים, שערה הבלונדיני מפוזר בגלים על גבה וכתפייה. היא התיישבה בקצה מיטתי והסמיקה.
"איך את מרגישה?" שאלתי.
"אני בסדר" אמרה.
"כואב לך?" שאלתי בדאגה, עד כמה שידוע לי הפעם הראשונה כואבת עבור נשים.
"קצת אבל זה נסבל" אמרה בחצי חיוך. רכנתי אליה, חפנתי את פניה ונישקתי אותה בעדינות. לאחר כמה שניות שחררתי אותה.
"שון אני כל כך מבולבלת" אמרה כמעט בלחישה.
"גם אני מבולבל" אמרתי וחייכתי בניסיון להרגיע אותה.
"את מתחרטת?" שאלתי ובאמת פחדתי מהתשובה שלה. לא רציתי שתתחרט, רציתי שתרצה את זה כמו שאני רציתי את זה במשך כל כך הרבה זמן.
"ממש לא, זה היה צריך לקרות ואני שמחה שזה קרה, רציתי את זה, ממש רציתי את זה." השיבה וכמעט נשפתי מרוב הקלה.
"אני חושב שאני אוהב אותך" אמרתי והיא פערה את עיניה בהפתעה.
"גם אני.. אוהבת אותך אבל אתה כבר יודע את זה" מלמלה.
"תראי, המצב מסובך, אנחנו אחים חורגים ואומנם אמא שלי תמיד חשדה במה שקורה בינינו והביעה תמיכה אבל אבא שלך לא יראה את זה בעין יפה." אמרתי ומיה צחקקה.
"סיפרתי בדיחה?" אמרתי ותקעתי בה מבט מעוצבן, אני פותח את הלב והיא צוחקת?
"לא לא, פשוט תהיתי אם אתה מפחד מאבא שלי" אמרה בצחקוק והתרגזתי עוד יותר. שלחתי יד אל צווארה וריתקתי אותה למזרן.
"עכשיו כשאת שלי מיה אני יכול לעשות לך מה שאני רוצה וזה כולל להעניש אותך" אמרתי והרגשתי את מיה רועדת תחתיי, יכול להיות שהיא באמת פוחדת מימני?, היא אמורה לדעת שאין סיכוי שאפגע בה בצורה כזאת, אני רק מתגרה בה, היא צריכה לדעת שאין לה סיבה לחשוש מימני.
"מיה אני.." עמדתי להתנצל והיא קטעה אותי.
"אתה צודק, בהחלט מגיע לי עונש עכשיו" אמרה ועיניה ברקו בתשוקה. שחררתי את גרונה והרמתי אותה אל חיקי.
"את יודעת שאני רק מתגרה בך נכון?, אני לא אפגע בך, אף פעם." אמרתי, ליטפתי את פניה והיא פרצה בצחוק בתגובה.
"מה מצחיק הפעם?" התרגזתי.
"בחיי אתה כזה דרמטי, לא חשבתי שתפגע בי טיפש, אני יודעת שאתה מתגרה בי ולמען האמת, אם תחליט להעניש אותי אני אסכים, האגרסיביות שלך מדליקה אותי." אמרה בנימה משועשעת והפעם אני זה שפערתי את פי בהלם, לא חשבתי שמיה כזאת, לגמרי תפסתי מימנה כפרח שברירי אבל מי יודע, מסתבר שמיה מור מלאת הפתעות.
"אגרסיביות מדליקה אותך אה?" שאלתי בשעשוע.
"כן, אבל עכשיו אני רוצה שתעשה איתי אהבה" אמרה ומשכה את צווארון החולצה שלי כך שהשפתיים שלי היו במרחק סנטימטרים ספורים משלה. צמצמתי את המרחק בינינו ונישקתי אותה נשיקה עמוקה שמבחינתי אומרת הכל. השכבתי אותה על המיטה וטיפסתי עליה, הורדתי את החולצה שלי ורכנתי לנשק את צווארה והיא גנחה בתגובה. התנתקתי מצווארה והסתכלתי בעיניה, אהבתי לשמור על קשר עין בינינו במיטה. "את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה עכשיו? עשינו את זה רק לפני כמה שעות בפעם הראשונה, זה בסדר אם כואב לך ואת זקוקה למנוחה." שאלתי כי באמת חשוב לי שתרגיש בנוח. "אני הצעתי את הרעיון זוכר?" אמרה וגלגלה עיניים בייאוש. זה הסימן שלי. תפסתי את שולי החולצה שלה ובתיאום מושלם היא קמה משכיבה לישיבה כדי שאפשוט אותה. היא לא לבשה חזייה מתחת לפיג'מה ומיהרתי לנשק את החזה שלה ולהכניס פטמה לפי. היא גנחה ותפסה בשערי בעוד אני משכיב אותה בחזרה על המזרן. "החזה שלך פשוט מושלם" אמרתי והיא הסמיקה. כרגיל אני אוהב לגרום לה להסמיק. החזרתי את פי לחזה שלה והיא גנחה, ידה נשלחה אל המכנסיים שלי וחפנה את איברי. "פאק מיה" גנחתי. היא פשוט חלום, כל מה שרציתי איי פעם באישה ואפילו לא ידעתי שרציתי. "בבקשה שון תוריד לי כבר את המכנסיים, אני רוצה אותך כל כך" היא אמרה והדיבור המלוכלך שלה הרס אותי, היא פשוט מפתיעה אותי בטירוף וההפתעות האלו מדליקות אותי. תפסתי בשולי המכנסיים שלה, הורדתי אותם במשיכה מהירה, פיסקתי את רגליה ונישקתי אותה מבעד לתחתונים התואמים לפיג'מה שלבשה. "אתה מטריף אותי שון, בבקשה" היא התחננה והתפתלה. הורדתי את התחתונים שלה בעדינות תוך כדי שנישקתי את רגלה לכל אורכה ואז טיפסתי עליה. הכנסתי את ידי בין רגליה וליטפתי אותה בזמן שהחדרתי אצבע לתוכה. היא גנחה בעוצמה ורכנתי אל אוזנה. "אם את רוצה שאמשיך תצטרכי לשמור על השקט, אלא אם כן את רוצה שאבא שלך ידע איזה ילדה רעה את." היא השתתקה ונעצה בי עיניים מלאות תשוקה, נישקתי את צווארה ומצצתי את הפטמה שלה בחוזקה בעוד אני מלטף אותה בין רגליה ומחדיר לתוכה אצבע נוספת. "שון אתה הורג אותי, אני גומרת" אמרה וגנחה, הושטתי את ידי הפנויה והנחתי אותה על פיה כדי להשתיק את אנחות האורגזמה שלה. גניחות האורגזמה שלה נרגעו "אני רוצה אותך" היא אמרה ומיד הורדתי את מכנסיי ותחתוניי, החלקתי את הקונדום בזריזות, מקמתי את עצמי בין רגליה וחדרתי באיטיות. "את כל כך צרה מיה, זה פאקינג נעים" גנחתי תוך כדי שאני נע בתוכה ועיניי נעוצות בעיניה. "תתקרב אליי, אני רוצה לחבק אותך" אמרה ועשיתי כדבריה. מצחי ומצחה היו דבוקים זה לזה וראיתי אותה לעמוק, את הבחורה שאני אוהב. "אני אוהב אותך, אני אוהב אותך כל כך" אמרתי בגניחה בעודי חודר אליה באיטיות וחופן את פנייה. "גם אני אוהבת אותך שון, אתה האחד שלי." אמרה ונישקתי אותה בעדינות. "תגמרי אהובתי, אני רוצה להרגיש אותך גומרת סביבי" אמרתי והיא גלגלה את עיניה וגנחה. "אני גומרת בייבי" אמרה והרגשתי אותה מתכווצת סביבי. "גם אני" גנחתי והאורגזמה השתלטה עליי. נשארנו מחובקים כמה דקות ואז יצאתי מתוכה. "כדי שאלך לחדר שלי" אמרה ומיד הגבתי, "תישארי איתי קצת, אני לא רוצה שתלכי ישר אחרי שאנחנו גומרים." היא הנהנה. "אני הולך לנקות את עצמי כבר אחזור" אמרתי וקמתי מהמיטה. מיה הושיטה יד לחולצה שלה וחטפתי אותה. "שלא תעזי להתלבש" אמרתי וזרקתי אותה על הרצפה. לבשתי בזריזות תחתונים והתחמקתי למקלחת, בודק שהשטח פנוי לפחות שלוש פעמים לפניי שאני יוצא מהחדר. כשחזרתי מצאתי את מיה מתכרבלת מתחת לשמיכה שלי, כיביתי את האור הקטנטן ממנורת הלילה ונכנסתי למיטה לצידה. עטפתי אותה בזרועותיי וגבה היה מופנה אליי, נישקתי את צווארה והסנפתי את הריח שלה כמו מכור. "אני באמת אוהבת אותך שון" אמרה בלחישה. "גם אני אוהב אותך מותק, הכחשתי את זה כבר יותר מידי זמן אבל זהו, אני הולך לקחת סיכון ולתת לך את הלב שלי." אמרתי ונישקתי את כתפה. "כשאתה לא חמור אתה יודע להיות ממש רומנטי" אמרה בגיחוך. ושתקתי. כעבור מה שהרגיש כמו עשר דקות בזמן שאנחנו מכורבלים בחדר החשוך מיה התחילה לדבר.
"אני לא יודעת אם אתה ער ושומע אותי אבל אני מרגישה צורך להיות כנה וגלויה איתך לאור התפתחות היחסים שלנו בשעות האחרונות." אמרה והקשבתי לכל מילה, לא קטעתי אותה כדי להודיע לה שאני ער, הנחתי לה לדבר. "אמא שלך סיפרה לי הכל, אני יודעת מה קרה עם אבא שלך, אני יודעת  איך הוא פגע בך, אני יודעת איך הוא פגע בכולכם ואני מצטערת, זה כואב לי מאוד. המידע הזה גרם לי להבין אותך סוף סוף, לראות אותך באור שונה, אני מבינה מי אתה, אני מבינה את הכאב שלך, אני מבינה למה שנאת אותי ואת אבי כשהגענו לחיפה ואני מבינה למה קשה לך לבטוח באנשים. אני מבטיחה לך שאני אוהבת אותך, אני יודעת שאתה אוהב אותי ובחיים לא ארמה או אשקר לך." אמרה ונאנחה. "בבקשה אל תכעס על אמא שלך, היא סיפרה לי את זה כי היא דאגה לך, כי היא רצתה שנהיה משפחה אמיתית בלי סודות ובלי שקרים."
"לילה טוב מיה" אמרתי לאחר שסיימה לדבר, בסיטואציה אחרת הייתי כועס על אמא שלי אבל פשוט אין לי כוח לכעוס יותר, אני סיימתי עם הכעס, אני סיימתי עם הרחמים העצמיים ואני סיימתי לאפשר למה שקרה בעבר להרוס לי את ההווה.
"אבל אני לא יכולה לישון כאן, אם מישהו ימצא אותנו במצ.."
"בבוקר תתגנבי בחזרה לחדר שלך, לילה טוב מיה" קטעתי אותה.
"לילה טוב שון" מלמלה בתגובה.

*****

כשהתעוררתי מיה כבר לא הייתה בחדר שלי, אם הריח שלה לא היה על הסדינים הייתי מאמין שכל מה שקרה אתמול היה חלום. הושטתי יד לטלפון שלי שנמצא על השידה שליד המיטה. הודעה ממיה הופיעה על הצג.
"בוקר טוב ישנוני, התחמקתי מהחדר שלך כי פחדתי להסתכן שמישהו יתפוס אותנו, אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה למה אין מצב שהלב הפחדן שלי ישרוד עוד בריחות כאלו לפנות בוקר. אני לא כל כך יודעת איך להתנהג לידך בנוכחות ההורים שלנו אחרי אתמול אז אני מניחה שאחכה שתרד למטה ואתן לך להוביל. נ.ב. אתה ממש חתיך כשאתה ישן." גיחכתי והקלדתי לה בחזרה.
"את תמיד כזאת חופרת על הבוקר? נ.ב. אני תמיד חתיך"
היא התחברה מיד והקלידה.
"אתה תמיד כזה זין על הבוקר?" כתבה.
"את מדברת על הזין שלי, התגעגעת אליו? כי אם כן צר לי לבשר לך שמה שקרה אתמול היה אירוע חד פעמי." כתבתי וגיחכתי, מת לראות את התגובה שלה. תוך שניה היא התפרצה לחדרי כמו רוח סערה. כמובן בדיוק עמדתי ליד המיטה עם זוג תחתונים ביד שעמדתי ללבוש.
"חד פעמי?" שאלה בזעם.
"מה לא?" אמרתי כשאיברי החשוף מזדקף לנגד עיניה.
"אין בעיה, אז אולי גם זה יהיה אירוע חד פעמי" אמרה וכרעה מולי. היא קירבה את פיה אל איברי. אחזתי בשערה ומשכתי את ראשה לאחור.
"מה את חושבת שאת עושה?"
"אל תדאג, זה חד פעמי." אמרה בקריצה שובבה והכניסה את איברי לפיה. חיכיתי שתעשה משהו אבל היא ישבה קפואה לגמרי על ברכיה בעוד האיבר שלי בפה שלה. בחיי שלא התכוונתי להיות מניאק אבל התפוצצתי מצחוק. מיה מצמצה בבהלה והוציאה אותי מפיה.
"מה קרה, למה אתה צוחק?" אמרה ודמעות מילאו את עיניה.
"פאק" אמרתי, הרמתי אותה על רגליה וחפנתי את פנייה.
"פאק מותק לא התכוונתי, את פשוט כל כך תמימה ומתוקה, באת בכזה ביטחון שהייתי בטוח שאת יודעת מה לעשות." אמרתי ונראה שזה לא הרגיע אותה כי עיניה נצצו בדמעות שנלחמה לכבוש.
"הכל בסדר אהובה, אין לך ניסיון קודם ולמען האמת אני שמח שאין לך, לא שאם היה לך הייתי אוהב אותך פחות, פשוט אני שמח להיות זה שידריך אותך." אמרתי והיא הנהנה בעצב.
"תסתכלי עליי" אמרתי והרמתי את סנטרה כדי שתיישר אליי מבט.
"את רוצה למצוץ לי בייבי?" שאלתי והיא הסמיקה והנהנה.
"בסדר, אני אדריך אותך איך לעשות את זה כמו שצריך אהובה אבל לא עכשיו, כולם ערים ומצפים שנרד לארוחת בוקר. אנחנו נמצא זמן מתאים בשביל זה." אמרתי ונישקתי את ראשה.
"אני אוהב אותך מותק, אני לא רוצה להלחיץ אותך ושדברים יקרו מהר מידי בינינו, יהיה לנו את כל הזמן שבעולם, בואי ניקח את הזמן ונהנה אחד מהשנייה." אמרתי ובחיי שלא ידעתי שקיימת בי בגרות כזו.
"בסדר, אתה צודק, אנחנו לא צרכים למהר." השיבה וחייכה אליי.
"לא נעלבת מימני נכון? את בסדר?" שאלתי.
"כן חמור." אמרה ונישקה אותי על הלחי.
"מיה, שון, אמילי רדו לאכול" קראה אמא וזה היה הסימן שלנו לרדת למטה.