פתאום להתבגר

פרק 14 - סיוט

מיה

לא הפסקתי לחשוב על התקרית עם שון בבריכה . זה פשוט רדף את המחשבות שלי. לא משנה מה עשיתי או איפה הייתי הרגע הזה פשוט לא יצא לי מהראש. שון אולי אידיוט מוחלט אבל נמשכתי לאידיוט הזה. הוא הבחור היחיד שרציתי אי פעם במובן הפיזי וההתמודדות עם המצב הייתה קשה לי . לפחות אני מבינה שאני צריכה להתכחש למשיכה הזאת ולהתרחק משון ככל שניתן, הוא היה צרה צרורה. אני לא מבינה איך יכולתי להיסחף בתשוקה ולהיות חסרת זהירות, התמזמזנו בבריכה, בבית שלנו !! אם רותם או יותר גרוע אבא שלי היו מתעוררים באמצע הלילה וקולטים את המתרחש זה היה הסוף שלי . הם היו מאבדים את זה . השתדלתי להתחמק משון בשלושת הימים האחרונים כמה שניתן וזה לא היה קשה מכיוון שהוא היה בבית מושעה מהלימודים בזמן שאני הייתי בבית הספר . אני נכנסת לכיתה לשיעור מתמטיקה, אתמול התקיים המבחן הראשון במתמטיקה מאז שהתחלתי ללמוד עם שון . אני מקווה שהמורה סיימה לבדוק אותם, בדרך כלל לדנית לא לוקח יותר מיומיים להחזיר לנו בחנים ומבחנים . התיישבתי במקומי וחיכיתי בסבלנות . השיעור עבר ממש לאט ואני לא במצב רוח מתאים ללמידה, הבטן שלי מתהפכת מרוב צורך לדעת האם הצלחתי במבחן. אני מציצה בטלפון ומחליטה לשלוח הודעה לשון .
"אני בשיעור מתמטיקה, אולי בסופו אקבל את תוצאות המבחן" שלחתי והנחתי את הטלפון על ברכיי מתחת לשולחן כדי שהמורה לא תראה . תוך מספר שניות הטלפון שלי רטט. ומה שהופיע על המסך הפתיע אותי .
" איזה קטע, בדיוק אני חושב עלייך" מה פתאום הוא חושב עליי ? הקלדתי
" חושב עליי ? למה ? איפה אתה בכלל ?" תוך מספר שניות התקבלה תשובה שזעזעה אותי .
"במקלחת" מילה אחת פשוטה גרמה לי לאבד את העשתונות . לא הייתי תמימה עד כדי כך . ידעתי מה בנים עושים במקלחת חוץ מלהתנקות. מצד אחד הזדעזעתי מהעובדה ששון חושב עליי בזמן שהוא נוגע בעצמו אבל ככל שחשבתי על העניין לעומק זה גרם לי להבין שהוא חושב עליי כי אני מושכת אותו וזה לגמריי החמיא לי . תירגעי תת המודע שלי אמר לי, אולי את סתם סוטה והוא לא התכוון לכך שהוא חושב עלייך במובן כזה . החלטתי לבדוק את העניין . הקלדתי
"למה אתה חושב עליי כשאתה מתקלח ?" ישר הטלפון שלי רטט .
" כמה זמן לוקח לך לענות ? בלעת את הלשון ?" כעבור שנייה עוד הודעה נשלחה .
"מעלה זיכרונות מההתרחשות מלפני שלושה לילות בבריכה"
"אוי אלוהים" פלטתי בקול וכל המבטים בכיתה הופנו אליי כולל של המורה . הסמקתי בטירוף . "מה את עושה מיה ?" דלית המורה פנתה אליי בטון עצבני. "תכניסי מיד את הטלפון שלך לתיק" , "כן המורה" אמרתי והכנסתי את הטלפון לתיק בלי לענות לשון. היא הצילה אותי כי ללא ספק לא היה לי מה להגיד לו . "אני מחזירה לכם את המבחנים מאתמול כפי שידוע לכם אני זריזה בבדיקת מבחנים" דלית אמרה תוך כדי שהיא מוציאה מתיקה ערימת דפים . "אולי כי אין לה חיים חוץ מלבדוק מבחנים כל היום" אמרה הנערה בשולחן מאחוריי לנער שישב לידה וצחקק . גלגלתי עיניים . דף נחת על שולחני ודלית אמרה "שיפור ניכר מיה" והמשיכה לשולחן הבא . הרמתי את הדף שעליו היה כתוב בגדול המספר שישים ואחת. ולצידו "את בדרך הנכונה" . הלב שלי פעם בחוזקה מרוב אושר . שום דבר לא יכול להרוס את היום הזה . הצלצול נשמע ויצאתי להפסקה . הלכתי לכיוון הלוקר שלי כדי להחזיר את ציוד מתמטיקה ולקחת את הציוד לשיעור הבא . הוצאתי את המפתח מהתיק שלי ופתחתי אותו . הכנסתי את ציוד המתמטיקה והוצאתי את ציוד האזרחות שלי, לפתע דלת הלוקר שלי נטרקה בפניי ופרצופה של ימית הופיע בזמן שהיד שלה מונחת על הלוקר שלי .
"מה את רוצה ?" ממש לא התחשק לי לראות אותה, היום שלי היה מוצלח ולא רציתי להרוס אותו . למען האמת סירבתי לתת לה להרוס לי אותו .
"אני מופתעת לראות את הפרצוף המכוער שלך עדיין במסדרונות בית הספר, החזקת מעמד מעבר לציפיות שלי" אמרה בקול מתנשא.
"בוו" נשמע מאחוריי והרגשתי צביטות בשני צידי מותניי. קפצתי בבהלה . ימית צחקה וגם הקול שמאחוריי. הסתובבתי וראיתי את ירין . היא עקפה אותי ועמדה ליד ימית . "מה נסגר ימית, למה את מדברת עם המצורעת הזאת ? " אמרה תוך כדי צחוק. "בסך הכל שיתפתי אותה בכך שאני מאוכזבת עדיין לראות אותה בבית הספר" אמרה ימית באדישות. "מה שון לא מתעלל בך מספיק ?" אמרה ירין. ימית הסתכלה עליי במבט מסוקרן כאילו התשובה לשאלה של ירין מעניינת אותה . החלטתי שהגיע הזמן להפסיק לפחד מהבנות האלו .
"אם בלהתעלל את מתכוונת שהוא מנסה לדחוף את הלשון שלו לפה שלי בכל הזדמנות אז אני עוברת התעללות קשה" אמרתי בחיוך תוך כדי שאני נועלת את הלוקר שלי, עוברת ביניהן ומתעלמת מהמבטים ההמומים שעל פניהן .