🚫תזכורת מהפרק הקודם🚫
״אלי בואי רגע״
ג׳ורג׳ בחור נחמד מהעבודה שהספקתי לדבר איתו היום קרא לי
״כן?״ שאלתי
״את בסדר? סיפרו לי על הפאבלו הזה הכל טוב?״ שאל ומשך אותי לחיבוק קטן כדי לעודד אותי
חייכתי ״בנתיים בסדר, תודה ששאלת״ עניתי וחיבקתי אותו חזרה
ניפוץ של זכוכיות נשמע
״כוסראבראבק זדיין ממנה״ פאבלו צעק והתקדם אל עבר ג׳ורג׳ בעצבים.
״פאבלו דיי!!!״ צעקתי....
-
-
״תעדיף תיידים שלך מהאישה שלי״ פאבלו צרח על ג׳ורג׳
ג׳ורג׳ ישר זז אחורה ״מ..מצ..מצט..מצטער אחי״ הוא גימגם.
הייתי בהלם מהסיטואציה.
״אתה חתיכת אפס״ סטרתי לפאבלו.
כבר לא הרגשתי שום פחד או חרטה. כל הכעס והכאב הציפו לי, הגיע לו הסיטרה הזאת אדיוט.
פאבלו פקח את עייניו בהלם, והביט בעייני כשהוא מתקדם אלי לאט לאט, הפעם לא פחדתי או נרתעתי כמו פעם, פשוט המשכתי לעמוד במקומי.
אני נשבעת שלהסתכל בעיינים שלו כשהוא כועס זה כאילו הדבר הכי נורא עומד לקרות לך.
הוא תפס את ידי ולקח אותי לחדר קטן שיש בקומה 3, האמת ששם נפל לי האסימון והתחלתי לפחד.
״את העזת לסטור לי עכשיו?״ צרח עליי כשנכנסו לחדר
שתקתי.
הוא בעט כמעט בכל דבר שהיה בחדר הזה, הוא העיף בקבוקי יין יקרים, הכל היה מנופץ.
״אתה העזת לבוא לכאן אחרי שעברתי את
החודשיים הכי קשים שהיו לי?! אתה העזת לבוא אחרי שזרקת אותי כי לא יכלת להתמודד עם הזוגיות שלנו?
אתה באמת העזת לבוא אחרי כל מה שקרה פאבלו? ועוד להעיר לי ולג׳ורג׳ על חיבוק? בזמן שאני בכלל לא שלך ולא ״האישה שלך״ כמו שאמרת״ הוצאתי את כל העצבים וכל מה שהיה לי
הוא הקשיב ולקח נשימה עמוקה כמה פעמים.
״אני מצטער״ הוא אמר בטון גברי שכלכך אופייני לו.
הופתעתי לשמוע שהוא מצטער אך כעסתי נורא,
הרמתי את מבטי, הפעם סרקתי את פניו..
הכי חתיך וגברי שראיתי, גדלו לו כמה זיפים, יש לו קעקוע חדש קטן בצוואר, ושריטה בגבה.
YOU ARE READING
she's mine
Romance"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם...
