she's mine

אהבה מהי?

🚫 תזכורת מהפרק הקודם 🚫

"את שונה, ואני נשבע בראש שלי שאף אחת לא טימטמה אותי כמוך.
אף פעם לא חשבתי על מישהי כמו שאני חושב עלייך.
וזה מה שמשגע לי ת'שכל, זה אף פעם לא קרה לי.
אני לא מתאהב ואני לא בן אדם של רגשות מזויינים, אני רק מזיין וזורק" ענה בקול בס ששיגע אותי.

החמיא לי באיזשהו מקום שאני מיוחדת.
אבל אני מפחדת להיקשר אליו.

הוא הביט בי ונשך את שפתו התחתונה.

לפתע הטלפון שלו צילצל והוא ענה בזמן שהוא קם מהמיטה.

"אני בא אח שלי סדרתי כמה עניינים" המשיך לדבר..

כנראה זה החבר מלמטה.

"אני יוצא למטה, תעשי לי טובה אל תרדי למטה, לא רוצה שיסתכלו על מה ששלי" קבע וסגר את הדלת.

אני לא מבינה אותו אוף

-
-

ישבתי במיטה והתעסקתי בטלפון,
תהיתי לעצמי למה כל הזמן הזה לא קבלתי שיחות לא מאל, ולא מסבתא?..

קלטתי שאין לי סים.
הבן זונה הוציא לי אותו באחד הימים ולא שמתי לב.

חפשתי בכל מקום עד שהגעתי למגירה,
והסים ביצבץ מתחת למלא דפים.

הכנסתי את הסים קפצו לי מילארד הודעות.
ורובן מאל.
הייתי כלכך מרוגשת, כל כך התגעגעתי אלייה,
אני נשבעת שהיא כמו אחותי ובאמת חשבתי שלא אכפת לה ממני.

התקבלה הודעה מ"הבסטי שלי💋"

"אליס"

"אליסון למה את לא עונה?"

"אליסון?"

"אליסון יש לי כל כך הרבה לספר לך, הטלפון שלך מנותק"

"אליסון סבתא שלך סיפרה לי על פאבלו את בסדר?"

"אליסון אני משתגעת"

"אליסון אני לא יכולה לערב משטרה הם דוחים כל פרט שאני מבקשת על פאבלו"

"אליסון"

דמעות זלגו על לחיי,
היא דאגה לי והייתה צריכה אותי ואני נעלמתי לה ושכחתי ממנה לגמרי.

היו עוד הרבה הודעות אבל הייתי חייבת לצלצל אלייה.
לא עברו 2 שניות והיא ענתה.

"אליסון!!" היא צרחה בהתרגשות

"אל אני בסדר" אמרתי מחייכת לעצמי, סוף סוף לשמוע קול שונה ולא רק של פאבלו.
הוא די כלא אותי כאן.

"מה קרה איפה את?לאן נעלמת?הוא פגע בך?פאבלו עשה לך משהו?" אל לא הפסיקה עם השאלות

"אני בסדר.. אני אצל פאבלו בבית, אני לא יכולה כל כך להסביר לך מה קורה כאן, אבל הוא מקפיד להתנהג אליי טוב" המשכתי