she's mine

גורל ?

🖤 תזכורת מהפרק בקודם 🖤
"בקרוב יהיה לך ממני ילד, ואת תחזקי ככה את הבטן, ואני מצפה שתגידי לי את אותו הדבר שאמרת לי" הוא אמר
מתכוון לזה שאני אחזיק את הבטן ואגיד "תודה אהבת חיי".

חייכתי.
כל כך פאקינג התרגשתי אלוהים.
הוא מוציא ממני כל כך הרבה רגש שלא הכרתי בעצמי.

לפתע הטלפון שלו צילצל.
טוב שוב הולכים להרוס רגע יפה שהיה בנינו.

"מה מה מה? יבן שרמוטה אני נשבע לך שאני רואה אותך אני מפוצץ לך תזין" הוא צרח.

הייתי בהלם.

"מה זאת אומרת איבדתם אותו? תמצאו אותם עכשיו י'מנייאק על מה אני משלם לכם שתשבו כמו כוסיות?" הוא המשיך לצרוח וניתק את הטלפון.

"אני זז לשעתיים, אם את צריכה משהו תתקשרי אליי" הוא אמר ויצא בריצה מהבית.

לא הספקתי אפילו לשאול מה קרה.
אך הבנתי שאני לא צריכה להתעסק בזה.

הייתי לחוצה מכל מה שקרה,
התחלתי לנקות את המטבח, וכשסיימתי עליתי לעשות אמבטיה טובה.

חממתי מיים, מלאתי את האמבטיה.

נכנסתי להתקלח שמתי שירים, וחשבתי מה קורה עם פאבלו?

לפתע הדלת נפתחה

-
-

עייני נפערו כשראיתי שזה אחד השומרים שלו.

"צא" אמרתי בלחץ.
למזלי הקצף כיסה אותי ולא ראה שום דבר מגופי.

"ואם אני לא רוצה?" שאל מתגרה ומתקרב.

הדפיקות לב שלי עלו.
הרגשתי כאילו אני שנייה מלהתעלף!
כבר המשפט "אני הולכת לאאנס?" עבר בראשי.

"אני אכריח אותך לצאת" לפתע במזל נשמע הקול של פאבלו.

אותו שומר החליף את הבעת הפנים למפוחד כל כך.
כאילו השטן מולו.

"א..אני ממ..מ..ממצטער" גימגם והסתובב באיטיות לפאבלו.

פאבלו לא הביט בי אפילו לשנייה,
הוא היה כל כך עצבני מהסיטואציה שמבטו היה נעול על אותו השומר.

פאבלו שלף אקדח.

"פאבלו" צעקתי בפחד

"תשתקי אליסון" אמר

בחרתי להתעלם. אך די נעלבתי.

"אל תהרוג אותו, תפטר אותו ושלא יחזור לכאן" אמרתי.

למרות הכל, יש לי חמלה לאנשים, ואני בוחרת לסלוח לאותו שומר.

פאבלו הסיט את מבטו אליי, לקח נשימה.

"היא הצילה אותך" אמר והתקדם לכיוונו של השומר

"ואני נשבע לך באלהים, שאם היא לא הייתה כאן. הייתי מפוצץ לך ת'ביצים, ודואג שתסבול כל החיים שלך" אמר פאבלו שהחזיק את צווארו של השומר