she's mine

לברוח

🚫תזכורת מהפרק הקודם🚫
"אני אוהב שאת מקשיבה לי" אמר נושך את שפתיו

"אתה לא יכול להיות פעם עצבני ופעם טוב" אמרתי בקול חלש

"לא שולט בזה" הוא המשיך

"מתי תביא לי ללכת?" שאלתי מסתכלת לצד

"מתי שיעבור לי ממך" אמר תופס את פניי ומסתכל עליי.

"סליחה? למה מה נראה לך שאני איזה בובה שעובר לך ממנה?" שאלתי בעצבים

"אל תתני לי להתעצבן שוב תפסיקי עם הדיבור הזה" הוא המשיך בטון.

"תן לי ללכת פאבלו" הסתכלתי עליו

לפתע הוא פשוט השכיב אותי והיה מעליי.

"פאבל..." צעקתי בעצבים והוא השתיק אותי עם נשיקה.

סעמק.

-
-
-

דחפתי אותו הכי חזק שיכלתי,
אך כמובן שהוא לא זז אפילו סנטימטר.

"מה את עושה יחלשה?" שאל כשלחש באוזני.

"תקום ממני פאבלו אני לא צוחקת" אמרתי בעצבים.

"ואם אני לא רוצה?" המשיך והסתכל אל פניי

"אתה מבין שאתה דפוק? אני לא יודעת מה אתה מרגיש אליי ובאמת שכבר נשבר לי, איפה ההיגיון כשאתה מביא זונות הביתה?!" שאלתי מביטה לצד.
לא רציתי להסתכל עליו.

הוא תפס בפניי, החזיר את המבט שלי אליו.

"לא באמת נהנתי"  אמר קם ממני ומתיישב ליידי בזמן שאני עדיין שוכבת.

"ואל תשתמשי יותר בקללות, אני שונא את זה" המשיך בקולו הבס

שתקתי, היה לי כל כך הרבה מה להגיד אבל לא אכפת לו. הוא בשלו, עד שימאס לו ממני הוא לא משחרר.

"אני אתקשר למשטרה" אמרתי בביטחון.

הוא גיכח והרים גבה "אה כן גיבורה שלי?" שאל בהתגרות.

"תשאלי אותם מי זה פאבלו" אמר נשכב ליידי
מלא בביטחון.

הלב שלי התחיל לפעום מהר יותר.
אני יושבת עם מאפיונר שבדוק יש לו קשרים בכל מקום.

הוא הביט בי משועשע... הוא הבין שנבהלתי.
אידיוט.

אבל הוא כל כך מושך בו זמנית, אני נשבעת שבחיים לא ראיתי דבר יפה כמוהו, רק חבל שהוא מקולקל.
עברתי הרבה אנשים וראיתי הרבה עיינים, אבל רק שלו באמת הצליחו להפנט אותי.

ולמרות הכל הייתה לי שאלה שלא שיחררה ממני.

"אני לא מבינה אותך, אתה באמת דפוק בראש.
מצד אחד אני כאן ואין לי מושג מה מושך אותך כל כך בי, ואתה יכול למצוא בקלות מישהי להזרים אותה, אתה מעיר לי על הלבוש בזמן שאתה מתחרמן על זונות, איך פאבלו?"
שאלתי בזמן שהוא הקשיב לכל מילה ומילה שיצאה לי מהפה.

"את שונה, ואני נשבע בראש שלי שאף אחת לא טימטמה אותי כמוך.
אף פעם לא חשבתי על מישהי כמו שאני חושב עלייך.
וזה מה שמשגע לי ת'שכל, זה אף פעם לא קרה לי.
אני לא מתאהב ואני לא בן אדם של רגשות מזויינים, אני רק מזיין וזורק" ענה בקול בס ששיגע אותי.

החמיא לי באיזשהו מקום שאני מיוחדת.
אבל אני מפחדת להיקשר אליו.

הוא הביט בי ונשך את שפתו התחתונה.

לפתע הטלפון שלו צילצל והוא ענה בזמן שהוא קם מהמיטה.

"אני בא אח שלי סדרתי כמה עניינים" המשיך לדבר..

כנראה זה החבר מלמטה.

"אני יוצא למטה, תעשי לי טובה אל תרדי למטה, לא רוצה שיסתכלו על מה ששלי" קבע וסגר את הדלת.

אני לא מבינה אותו אוף