🚫תזוכרת מהפרק הקודם🚫
כמובן שפאבלו שלט בנשיקה למרות שאני זאת שהתחלתי אותה.
חייכתי
"מבסוט על עצמי" הוא אמר
"למה?" שאלתי לא מבינה
"מבסוט שזכיתי לראות חיוך כזה על הפנים שלך אחרי נשיקה שלנו" אמר
גורם לצמרמורת לעבור בגופי,
הוא יודע לדבר בצורה כל כך ממכרת.
"אני אוהבת אותך" אמרתי.
אני באמת הבנתי את זה, אכפת לו ממני, והוא מוכן להפוך עולמות בשבילי.
זה הגורל הביא לי אותו,
שום דבר לא קורה סתם בעולם הזה, אני בטוחה.
הוא הסתכל עליי כלא מאמין
הוא חייך את החיוך שלו עם הגומה.
נמסתי
"מה אמרת? תגידי את זה שוב" שאל כלא מאמין
"אני.אוהבת.אותך" אמרתי מדגישה מילה במילה.
"גם אני אוהב אותך אליסון שלי" אמר מצמיד אותי אליו.
.
.
.
*עבר יום*
"אישה שלי איזה יפה את" אמר מתקרב אליי.
לבשתי שמלה לבנה קצרה, שיושבת מושלם על הגוף שלי. חד משמעית בין השמלות האהובות עליי.
פאבלו רצה שנבוא לאיזה השקת מכוניות של חבר שלו. המקום יהיה ענק.
ואני כל כך חוששת מכל מה שיהיה שם, האנשים,סמים,שתייה, עישון ועוד הרבה דברים שיכולים לשבש את האנשים שם ואת פאבלו.
חייכתי אליו
"אח אני מכור לחיוך הזה" אמר ונשך את שפתו התחתונה.
הוא תפס במתוניי ואחז בחוזקה.
"אני אוהב אותך" הוא אמר גורם לפרפרים בבטני להתעורר.
"גם אני אותך פאבלו" מלמלתי ביישנות
הגבר הראשון שגורם לי להרגיש ככה.
"איך תלכי להשקה ככה? כולם יפנטזו עלייך" אמר מביט בעייני
"אם אתה רומז לזה שאחליף בגדים ממש לא" אמרתי בכעס.
השקעתי בעצמי ועכשיו כי הוא קנאי אני אחליף את זה?
וואו ממש לא.
"אליסון תשתקי. אל תדברי אליי בנימה כזאת, לא אמרתי לך להחליף. את גם ככה איתי ואין שום בן זונה שיש לו את האומץ להתקרב אלייך בכלל" החזיר באותה נימה שהייתה לי ואפילו יותר גרועה.
"תרגיע גם אתה עם הדיבור" מלמלתי בלחש
"את תתחילי ואני לא אתחיל, ופעם הבאה דברי חזק יותר" אמר והלך בעצבים.
נכון הבנתי לא נכון. אבל הוא עדיין לא צריך להגיד דברים כאלה.
עכשיו לא מרגיש לי בנוח ללכת עם השמלה הזאת כשיש שם את כל המאפיונרים האלה.
YOU ARE READING
she's mine
Romance"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם...
