"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי.
לא עברה שנייה והוטחתי לקיר.
הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב.
"תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון
גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם.
"יאללה פעם...
״ועכשיו שאלתי שאלה תענה לי עליה מה הוא רצה?״ המשכתי.
״ה..הו..הוא רצה ל..לק..לקחת את אליסון ולברוח איתה למדינה אחרת הוא לא אמר לי לאיזה מדינה. הוא רצה לסחוט אותך כי הוא ידע שהיא יקרה לליבך יש לו תמונות שלה, והוא מתחבא במאליוס אצל אלחנדרו״ גימגם ורעד.
אחח כסעמק איך הם הולכים לסבול.
״שמרו עליו ותדאגו לו אנחנו צריכים עוד מידע מהבן זונה, אחר כך נטפל בו.״ נתתי פקודה לשומרים ויצאתי לשטוף את עצמי מהדם של ג׳ייסון החטפתי לו כמה אגרופים.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״פאבלו?״ אליסון הקטנה שלי נשמעה מודאגת....
הבטתי בה למה היא צריכה להיות יפה כל כך כל הזמן?
״מה זה?״ שאלה בדאגה היא התכוונה לדם שהיה עליי.
״זה? שטויות״ עניתי באדישות שוטף מהר כדי שלא תייחס לזה יותר מדי חשיבות
***נקודת מבט אליסון***
״אני יכולה להיות כנה?״ שאלתי
״תמיד״ פאבלו ענה מסיט אלי את מבטו
״יש המון דברים שאתה מסתיר ממני ולפעמים אני מבינה ולפעמים לא״ אמרתי כשאני מתקרבת אליו ואני רואה איך הוא בוחן אותי ומשתוקק שאמשיך
״אתה אומר שהעולם שלך לא שייך לעולם שלי. אבל כבר הכנסת אותי לעולם שלך ואני כבר בתוך זה אם תרצה או לא תרצה זאת המציאות״ המשכתי לדבר ובאמת אמרתי כל מה שהרגשתי וחשבתי כל הימים האלו.
הוא נשם נשימה עמוקה. הוא כועס.
״אני מודע לזה שאת בתסביך אחרי כל מה שקרה, ואת כן בתוך זה. פשוט לא מתאים לך העולם הזה את ילדה טובה מה לך ולזה? זה שאת בזוגיות איתי לא אומר שאת צריכה להיכנס למקומות אפלים אלי״ הוא התקרב אלי, קרוב, קרוב מאוד.
״אני גם דואגת לך״ אמרתי מביטה בעיניו החומות והמיוחדות. אין לו צבע חום רגיל, מן דבש כזה. צבע מיוחד שגורם לי להתעמק בו כל פעם.
״אל תדאגי אני פאבלו ילדונת״ הוא משך אותי לחיבוק ונישק אותי המון בצוואר.
״עכשיו בואי נאכל ביחד עברנו יום מתיש״ הוא הרים אותי פתאום
