she's mine

משגעת

🚫תזכורת מהפרק הקודם🚫
אל תסתכל עליי ככה" אמרתי בכעס

"אני אסתכל על מה ששלי" קבע מגחך בגבריות

ואי ואי.

עקפתי אותו מהר
אני עם הגב אליו.

"וכרגע יש לי נוף מטריף" אומר יצא לו קול צרוד.

אני מתחרפנת.

רגע. הוא דיבר על הטוסיק שלי?!

"אל תסתכל על הטוסיק שלי!" אמרתי מסתובבת אליו

והוא הרים ישר את מבטו אל עייני.

הוא גיחך לשנייה אך התקשח ישר.

"עלי עלי לישון שיגעת אותי" קבע

-
-

עלינו במדרגות בשתיקה,
כל אחד הם המחשבות שלו,

"לחדר שלי" קבע כשהגענו לקומה השנייה.

"אני אשמח לישון לבד" מלמלתי לעצמי

"כן?" שאל בעקיצה

הוא יודע שלא.

"איפה החדר שלך?" שאלתי מעבירה נושא.

הוא גיכך "בואי" קרא

נכנסו לחדר שלו,
במילה אחת וואו.

מיטה ענקית שנראת כל כך נוחה.
בחדר שלו יש ריח של כביסה נקייה והריח של הבושם שלו.

הוא לא הכי מבולגן שיש,
כמה בגדים מפוזרים ליד המיטה.

"מה התלהבת?" שאל בגיחוך

"אני שקופה הא" שאלתי בציניות

הוא צחק והתקרב אליי,
שוב. שוב גורם לפרפרים בבטן לחזור.

והפעם? אני באמת מתה לנשק אותו,
את השפתיים הבשרניות שלו שאני כל כך מתמכרת אליהם.

פאבלו הפיל אותו על המיטה,
הוא מעליי ואני מתחתיו,
עיינו מרפרפות על שפתיי,
כשלפתע אחרי מיצמוץ אחד הוא לא איחר והתחיל לנשק את צווארי.
גורם לי להתפתל.
הוא מצא את נקודת החולשה שלי.

"פאבלו" נאנחתי

אני לא אתפלא אם אני אדומה כמו עגבנייה.

הכל הרגיש לי בעננים.
הכל ניהיה כל כך מהר.

התחלנו להתנשק,
התפתלנו,התחככנו מה לא היה שם?

"אליסון" הוא התנתק.

"אני לא רוצה שזה יהיה סטוץ מסריח" קבע, מסדר את חולצתו.

הוא ריגש אותי.
אני גם לא רוצה שזה יהיה סטוץ.
הכל קרה כל כך מהר שלא שמתי לב לעצמי.
זה לא מתאים לי.

"לילה טוב" אמרתי בנעימות, מתכסה בשמיכה הענקית שלו,
הריח הנעים עוטף את אפי ואני מחייכת לעצמי.
מאיפה פאבלו נפל עליי?

הוא נשכב ליידי,
מחבק אותי מאחורה,
עייני נעצמות לאט לאט
וככה אנחנו נרדמים בכפיות.

-
-

קמתי לרעש כולשהו,
אם כמה שישנתי מדהים הייתי רוצה להמשיך לישון עוד טיפה.

הבטתי מסביב אין אף אחד
פאבלו הלך?

"מה אישה שלי הערתי אותך?" פאבלו יצא מחדר האמבטיה עם מגבת כרוכה סביבו.
שיערו היה מבולגן ורטוב.
הוא אלוהי.

"מה את מסמיקה?" שאל כעקיצה.

החמיא לי שקרא לי אישה שלי, אהבתי את זה.

"בוקר טוב" אמרתי בנעימות מפהקת

"יאלה תתארגני זריז ובואי למטה לאכול" קבע בזמן שהפיל את המגבת מגופו

כיסיתי את עייני באי נעימות, מה נראה לו?!

"תמימה יעני?" שאל בגיכוך

"יכלת להחליף באמבטיה" עניתי בכעס

"אבל רציתי פה" צחק

"צחוקים איתך פאבלו משהו" מלמלתי מכסה את עצמי בשמיכה.

"לא ראית גברים כמוני" קבע

"וטוב שכך חבל שיהיו עוד כמוך" עקצתי

"מה את אומרת ילדונת" שאל כעקיצה

הסמקתי מהכינוי שהביא לי, טוב שהוא לא רואה את פניי. אני בטוחה שאני נראת כמו עגבנייה כרגע.

"מה שאתה שומע" לחשתי לעצמי בחיוך

ובדיוק לאחר שנייה השמיכה כבר לא הייתה עליי.

"את באה להסתלבט עליי אה ילדונת?" שאל מתגרה

"מה פתאום! אני על אדון פאבלו?" החזרתי כמתגרה

"אדון אה? אהבתי אהבתי" אמר נושך את שפתו התחתונה

"טוב הלכתי לאמבטיה"
החלפתי נושא

קמתי מהמיטה בזריזות וסגרתי את חדר האמבטיה.
מחוייכת מול המראה.

זה אמיתי מה שקורה לי איתו? מחשבותיי הוצפו בשאלות.

עשיתי את האירגוניי בוקר שלי, כמו כל בוקר.

לפתע נשמעו דפיקות חזקות בדלת