she's mine

שיט של מקום

* היי אהובות שנה טובה וחג שמח, חזרתי להפעיל את הסיפור 🍯 *

הגשתי את ההזמנה לטבח,
והלכתי לשירותים בקומה השלישית,

"פאק" מלמלתי לעצמי,
אפילו הפאקינג שירותים נראה לי מועצבים פה מזהב.
נכנסתי לשירותי בנות ושטפתי את פניי,
הייתי לחוצה, בכל זאת העבודה הראשונה שלי שהיא על רמה.

חפשתי נייר לנגב את המיים שנשארו על פניי,

"מחפשת את זה?" קול בס גברי מוכר נשמע באוזניי.
קפצתי בבהלה, והסתובבתי באיטיות אל אותו הבחור.
הבחנתי באותו בחור שהיה הרציני מהשולחן.
עיניו סרקו אותי מלמטה עד למעלה באיטיות בלי פאקינג בושה בזמן שהוא מלקק את שפתיו,
גורם לצמרמורת לעבור בגופי.

"כ..כן" מלמלתי מהמבוכה
מסתכלת על הנייר שהוא מחזיק.
עייני גלשו אל הייד השרירית שלו,
וואו. הוא ענד שעון שכנראה יכול לקנות את כל השכונה,
וורידו בלטו כנל לשרירים.

גיחוח נשמע באוויר.
אוקי בהיתי בו
נכנסתי זריז לתא שירותים ונעלתי.
ברחתי מהדבר הכי מביך שקרה לי בתקופה הזו.
לקחתי נייר וניקיתי את פניי.

דפיקות נשמעו על הדלת.
ואני נשבעת שכבר התחלתי לפחד שיעשה לי משהו.

"השארתי לך עוד נייר שיהיה לך פרינססה" אמר.
ואני די בטוחה שהוא חייך. הוא פאקינג צחק עליי.

לא עניתי. שתקתי. הייתי מובכת ברמות.
ומה שמזכיר לי אני חייבת לצאת ולהמשיך לעבוד למה התעכבתי ברמות.

יצאתי מהר מהתא, דפקתי ריצה של החיים. פחדתי שיעמוד שם ויעשה לי משהו,
הרי חוץ מזה שהוא חתיך, הוא מאפיונר.
כמו כל הסועדים.

הסתכלתי מסביב והוא פשוט נעלם.
"הוא לפני שנייה היה פה." מלמלתי לעצמי מבולבלת.

ירדתי לקומה של אל.

"מה הלך שם עם פאקינג פאבלו לוריאס?" אל שאלה בלחץ.
ואני נשבעת שהיה לה פרצוף מפוחד ברמות.

"כלום, עליתי לשירותים והוא בא אחריי.
ואז הוא הלך" עניתי באותו לחץ כמו של אל

"מי זה בכלל?" שאלתי בלחש
יש יותר מדי אנשים סביבנו

"פאבלו לוריאס, אחד מהפאיונרים הכי קטלניים של עולם התחתון. הוא עומד בטופ משוגעת.
לא שמעת אף פעם חדשות?"

הדפיקות לב שלי עלו, וצמרמורת של פחד עברה בגופי.

"אליסון!!" קולו של הבוס נשמע באוזניי.
קפצתי בבהלה.
"לכי לעבוד מיד" צווח.

רצתי לעמדה שלי,
נשארת בהלם ובפאקינג פחד.

"אליסון"