she's mine

לא מרפה

*תזכורת מהפרק הקודם🚫*

"פאבלו לוריאס, אחד מהפאיונרים הכי קטלניים של עולם התחתון. הוא עומד בטופ משוגעת.
לא שמעת אף פעם חדשות?"

הדפיקות לב שלי עלו, וצמרמורת של פחד עברה בגופי.

"אליסון!!" קולו של הבוס נשמע באוזניי.
קפצתי בבהלה.
"לכי לעבוד מיד" צווח.

רצתי לעמדה שלי,
נשארת בהלם ובפאקינג פחד.

"אליסון"

.

"אליסון" קולו הבס מהפעמיים הקודמות נשמע.
קפאתי כקרח.

הנחתי שהוא יודע את שמי בגלל התגית שעליי.

"כ..כ..כן?" גמגמתי בשקט מרימה את מבטי יש אל פאבלו,
אל העיינים החומות דבש שלו,
אך כהות כחושך.
העיינים שלו אדישות וגורמות לי להרגיש לא בנוח.
הוא פשוט סורק אותי ללא פאקינג בושה.

"מה יש?" שאל כשכיווץ את גבותיו והתקרב,
מבין שמשהו לא בסדר איתי.

"א..אני אל תתקרב!" צעקתי בבהלה והלכתי אחורה
ממש לא בא לי לפנות לטופ של המאפיונרים של עולם התחתון.

"הבנתי, תביאי חשבון זריז לשולחן המזדיין עכשיו." אמר בשנאה וקולו הבס שיגע אותי

הנהנתי וצעדתי לאט לאט להוציא את החשבון כמה שיותר מהר.

הוא חזר לשולחן,
הבטתי בו עד שהחשבון יוצא מהדפסה.
הוא לבש חליפה שחורה,
בידיוק כמו כל החברים שלו.
אך בו? היה משהו מפחיד.
הוא גם משדר את זה לא כמו כולם פה.

עייניו עברו אליי.
שיט נתפסתי,
התנשפתי בלחץ
בלעתי רוק בפחד.
ומהרתי להוציא את החשבון מהמחשב המזורגג הזה.

הוצאתי את החשבון והתקדמתי אל עבר השולחן שלהם.
כשהגעתי הם שתקו.
וזה מה שהלחיץ אותי עוד יותר.

הנחתי את החשבון והסתובבתי.
"אליסון" קולו של פאבלו נשמע שוב באוזניי
הסתובבתי באיטיות אל פאבלו
כשכל חבריו צופים ושומעים אותנו.

"שחרר ממני" עניתי בכעס הפעם מלאת ביטחון

הוא קם אליי
גורם לכל פיסת אומץ שהייתה לי לרגע
להעלם.

"את יודעת מי אני?"