she's mine

שיט

🚨תזכורת מהפרק הקודם🚨

הלו? סבתא מה קורה הכל בסדר?" שאלתי בדאגה . היא סוף סוף ענתה

"כן מתוקה שלי, הבחור הטוב עזר לי מאוד, לא עניתי כי סדרתי את הדברים מצטערת" אמרה בנעימות

"הכל טוב אדבר איתך" המשיכה והתנתקה השיחה

נרגעתי.

והנה פאבלו. חוזר לקחת אותי.

* * * * * * *
יצאתי מהסופר אל כיוון פאבלו
הגשם נחלש אך הרוח נוראית.

הוא יצא מהלמבורגיני שלא הלהיבה אותי בשום צורה. מליין מזויין.

הגעתי אליו לא הסתכלתי עליו אפילו לשנייה.
אחרי כל מה שקרה במסעדה
השבוע,עקיצות של פאבלו שסבלתי.
אני לא הולכת לשכוח כל כך מהר.

הוא ניגש אליי ופתח לי את הדלת

"אני יכולה לפתוח לבד, משחק לי אותה ג'נטלמן" מלמלתי את המילה האחרונה בלחש
בזמן שהגשם התחזק

"את העקיצות המזדיינות והדיבור המזלזל שמרי לדרך. כנסי כבר לאוטו המזדיין" צרח.
הוא פשוט צרח עליי.
הייתי המומה אך נכנסתי ישר
הוא מפחיד אותי אבל אני בוטחת בו נראה לי.

הוא נכנס גם וטרק את הדלת.
קפצתי בבהלה,
רמת החוזק שהוא טרק את הדלת של הלמבורגיני
אני נשבעת שהיא יכלה להישבר.

הריח שלו התפשט בלמבורגיני,
בושם שמהפנט כל בחורה עם שילוב של סיגריות.
אלוהי.
הבטתי בו לרגע
הוא כועס. אני רואה את זה.
הוא מתחרפן.

"תזיזי תעיינים שלך ממני" אמר בקולו הגברי.
הוא כל כך בטוח בעצמו. שום דבר לא מביך אותו.

"לא הסתכלתי" שקרתי
הביך אותי להתפס.

הוא עצר את הלמבורגיני באמצע הכביש.
מכוניות החלו לצפור
אני בהלם.

"כן? את השקרים הזולים שלך תספרי לחברים שלך לא לי" הביט בעייני.

והן פאקינג לא משדרות כלום.

שתקתי.
הצפירות התחזקו ואיתם האנשים.
זה רק הצפירות,הגשם והנשימות שלנו.

"תיסע תראה כמה אנשים" אמרתי בלחץ

"אני אעמוד פה עכשיו יומיים על הזין שלי" אמר בנינוחות

"פאבלו בבקשה תיסע" התחננתי.
הצפירות רק ניהיו יותר ויותר הרבה השתגעתי.

הוא הסתכל עליי באדישות לרגע.
ונתן פתאום פול גז של החיים.

אני חשבתי שאני הולכת למות.

"מה אתה עושה? מה אתה מפגר? אני אמות אני אמות" צעקתי בבכי ושמתי את יידי על הפנים.

פחדתי לראות פחדתי.

הוא האט. הגענו לפאקינג ארמון.
הייתי המומה סרקתי את המקום.

"את מתה?" שאל כעקיצה