"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי.
לא עברה שנייה והוטחתי לקיר.
הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב.
"תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון
גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם.
"יאללה פעם...
❌תזכורת מהפרק הקודם❌ ״אלוהים״ אמר פאבלו כשראה אותי הוא נשך את שפתו התחתונה גורם לי להשתגע.
״איך את יוצאת לי ככה מהבית איך?״ שאל מעביר את ידו בשערו
״גם לך לא חסר חתיך שלי״ אמרתי מזנקת עליו בנשיקות.
הוא הגבר הכי מושך שראיתי, חיצונית ופנימית. חיצונית הוא כל כך גברי, הזיפים העיינים, החיוך הכובש עם הגומה הזאת שמשגעת כל בחורה.
בפנימיות, הדיבור שלו כל כך מושך אלוהים. הוא רק מוציא מילה מהפה והוא כובש אותי. ויש לו לב טוב, הרבה אנשים לא יודעים, אבל באמת שמסתתר שם הרבה טוב לב.
הוא הצמיד אותי לקיר מעביר את ידיו על מותניי. ״את האישה הכי יפה והכי מושכת שיצא לי להכיר״ אמר בקולו הצרוד
״אני אוהבת אותך פאבלו״ אמרתי מחוייכת
הוא חייך את החיוך המושלם שלו גורם לכל פיסת גוף שלי להצטמרר.
״אין לנו זמן כסעמק״ הוא אמר בלחץ כשראה מה השעה.
הוא תפס את הרגל שלי והידק לי בכיוון הירך את האקדח. כמובן שהוא העביר את ידיו לכל אורך הרגל שלי כי זה פאבלו והוא מטומטם.
״איזה צמרמורת אני עושה לאישה שלי״ אמר נושך את שפתיו
הוא גם לא יודע איזה זרמים הוא עושה לי.
״אין זמן אמרת״ מלמלתי בציחקוק והעפתי את ידיו מרגליי.
הוא גילגל את עייניו ומשך אותי לכיוון היציאה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
*שימולבלנשקשנמצאברגלשלאליסון*
. . .
הגענו למקום ענק, השירים החזקים נשמעו באוזניי. הלב שלי התחיל לדפוק מהר יותר ויותר, הנשימות שלי נהיו עמוקות יותר, תחושת לחץ תקפה אותי. מה אם הכל יסתבך? מה אם ניפגע? מה אם יקרה משהו רע?
״אליסון״ פאבלו קרא לי עוצר כל מחשבה שלילית שעברה בראשי.
״אני נשבע לך שהכל יהיה בסדר, אני אשמור עלייך, אל תפחדי על עצמך״ המשיך לדבר בזמן שמעביר את ידו על הירך שלי.