תזכורת מהפרק הקודם
—
״תקשיב טוב יבן זונה אני טס אלייך שלא יהיה שום בעיה.
עזבתי את הכל בגלל השטויות שעשית יאהבל״ פאבלו צעק על אותו אחד שהתקשר
״ועוד פעם אחת תעשה טעות זה יעלה לך בחיים״ פאבלו המשיך באותו טון ודפק אגרוף באיזה כיסא.
מה קורה פה?
הבנתי שהוא סיים את השיחה ורצתי במהירות למיטה.
״אליסון לפני שאת מרגלת אחריי תוודאי שלא נשאר שובל של הריח שלך״ הוא הסתכל עלי בכעס.
הוא חזר למיטה והדליק טלוויזיה, קצת מרוחק ממני.
אבל רק בגלל שהוא בדאגות.
״לאן אנחנו טסים?״ שאלתי
״למיאמי״ ענה
״ואתה יכול לספר לי מה קרה שבחרת לעזוב הכל ולטוס?״ שאלתי בעדינות
״אליסון המון דברים קרו, יש המון אנשים שנרצחו בגלל עסקאות וכמה פאשלות וכרגע בטוח לנו במיאמי, יותר מזה אני לא יכול לספר לך ולא רוצה שתדעי ושיהיה לך כאב ראש כמו שיש לי מהעסק הזה, תניחי לי״ אמר כשמסתכל לי בתוך העיניים.
״אני מצטערת אני פשוט דואגת״ עניתי מלטפת את ידו
״אני יודע, אני לא רוצה לערב אותך בתסביכים שלי, זה לא העולם שלך, את ילדה טובה״ פאבלו מושך אותי
לחיבוק
אולי זה באמת לא העולם שלי ואני נכנסת למשהו שאין לי איך לצאת ממנו?
......
נקודת מבט פאבלו.
אנחנו כבר כמה שעות בטיסה.
אליסון נרדמה עליי, אני מלטף אותה בגב ולא מפסיק להסתכל על המלאך שיש לי בידיים .
בחיים לא האמנתי שאני באמת ארצה מישהי להקים איתה משפחה,
מצאתי את עצמי לא מפסיק
להסתכל עליה ולהיות רכושני כלפייה, מישהי שאני רוצה לדאוג רק לה ולספק לה ולמשפחה העתידית שלנו את כל העולם כדי שיהיה להם הכי טוב ולעשות כל דבר כדי שיהיו מאושרים.
כל החיים הייתי בסטוצים ולא אשקר אלה היו תקופות טובות,
כל יום בחורה אחרת שנראת מליון דולר
אבל שום דבר ממה שחוויתי לא מתקרב למה שאני חווה עם הבחורה הזאת שיש לי בין הידיים.
ולפעמים אני באמת מתחרט שהכנסתי אותה לחיים שלי, העולם שלי זה לא העולם שלה. ולפעמים יש פעמים שמסוכן להיות הבחורה של פאבלו. בעיקר כשיודעים שהיא חשובה לליבי.
אולי זה קצת אנוכי מצדי, אבל אני לא רואה את החיים שלי בלעדייה.
אז עם כל הסיכון יש לי את האחראיות לדאוג לה.
ואני עומד בזה ויעמוד בזה.
וכמובן שלא נולד הבן זונה שיש לו האומץ לעמוד מולי.
״אני מטורף עלייך״ לחשתי לאליסון באוזן
יודע שלא משנה באיזה מצב זה יגרום לה לוואחד צמרמורת
ובטח שצדקתי
וגרמתי לה לצמרמורת
היא חייכה בעייפות.
״אני ישנה פאבלו״ היא מילמלה
YOU ARE READING
she's mine
Romansa"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם...
