🚫 תזכורת מהפרק הקודם 🚫
ירדתי למטבח רואה את פאבלו מביט בי
סורק כל סנטימטר בגופי.
הוא ישב בלי חולצה היה אפשר לראות את השרוול קעקועים המטריף שיש לו
הוא היה עם מכנס טרנינג אפור ושיערו היה רטוב, כנראה יצא ממקלחת.
הרגשתי עיקצוצים מטורפים בכל גופי.
"בואי תאכלי" קבע והסתכל ישירות בעייני
"אני לא רעבה" עניתי בביטחון
"מה את אומרת? שבי שבי תאכלי לא שואל אותך" קבע
..
האוכל הריח מדהים,
זה היה רביולי גבינה עם שמנת,
וסלט בצד.
התיישבתי מחוייכת,
הוא מביך אותי הוא פשוט בוהה בי.
"מה קטנה מה מצחיק?" שאל בגיחוך גברי שרק גרם לי לשנוא אותו על זה שהוא עושה לי פרפרים בבטן.
"אתה מביך אותי" מלמלתי בשקט מובכת
"וואלה? במה?" שאל מתעניין
"אתה כל הזמן בוהה בי אני מרגישה" הורדתי את מבטי לצלחת צוחקת
"אני אבהה כמה שבא לי בדבר ששלי" קבע
הרמתי את מבטי אליו, פייר? התרגשתי.
"מה קרה נסיכה רגשתי אותך?" צחק אך ישר התקשח.
הוא מעניין אותי,הוא מסתורי.
"יאלה פחות דיבורים יותר אוכל זריז" קבע ושם לי מלא. אבל מלא מכל דבר
"אתה לא נרמאלי" אמרתי בהלם.
הוא שם לי כאילו יש לי בטן של 4 אנשים.
"תאכלי" הביט בתוך עייני רציני.
התחלתי לאכול האוכל היה מדהים.
פאבלו יצא לדבר עם מישהו מלא זמן כבר.
סיימתי את מה שיכלתי שטפתי כלים והתיישבתי מול הטלוויזיה.
לאחר חצי שעה הרגשתי כפות יידים גדולות על פניי,
הריח שלו עטף אותי,
וואו הבושם הזה שלו עם עירבוב של סיגריות יכול להטריף כל בחורה.
"מה את רואה?" שאל מתעניין
"בובספוג" השבתי בהתלהבות
"לא תתבגרי אה קטנטונת?" שאל בעקיצה
"כן גבר שלי פשוט אתה הכי בוגר בארץ" עקצתי חזרה
"וואלה אני גבר והכי בוגר בארץ" אמר מתקרב אליי
"הכי מסכן בארץ אולי" דחפתי אותו והוא דחף חזרה.
מפה לשם הגענו למצב שאני שוכבת על הספה והוא מעליי.
עייניו רפרפו על עייני ועל שפתיי,
ללא ספק הגבר הכי חתיך שראיתי נמצא מולי.
ואם כמה שאני שונאת את עצמי שאני מודה בזה.
הוא גורם לי להרגיש כמו שלא הרגשתי בחיים עם אף אחד.
פאבלו אתה הגבר הראשון שהצליח לגרום לי להרגיש בעננים.
אך המחשבות עליו חזרו ולא בקטע טוב בכלל.
דחפתי אותו וזזתי
"מה יש?" שאל מבולבל אך קשוח.
"פאבלו מה אתה רוצה ממני?" שאלתי מביטה אל תוך עייניו.
למה דווקא אותי?
הוא יאנוס אותי?
הוא עבריין וגם המשפחה שלו.
"וואלה את הראשונה שסיקרנה אותי ככה, ואת תשארי כאן עד שתאבדי עניין אצלי" זרק לאוויר בזלזול
"סליחה?" שאלתי בשיא החוצפה
"תגיד לי מי אתה חושב שאתה?! לך תמצא זונה שתאבד עניין אצלך חתיכת אפס" זרקתי בארס.
"שמרי על הפה שלך" צרח הוא פשוט צרח.
מרסן את עצמו.
"לא אני לא אשמור על הפה שלי.
אתה חתיכת אפס! אתה באמת חושב שאשאר פה?
אתה טועה ברמות" אמרתי חנוקה מדמעות.
אני שונאת לריב, ואני שונאת שצועקים עליי.
לפתע הוא נשכב מעליי, תפס את ידיי ושם מאחורי ראשי.
"תקשיבי לי טוב טוב, אף אחד לא מדבר אליי ככה וגם לא ידבר. אז אני מציע שתסתמי ת'פה המזדיין שלך כי עד עכשיו החזקתי את עצמי לא לעשות לך משהו שאתחרט עליו."
צעק. הוא צעק עליי והעיינים שלו לא משדרות כלום.
הוא ככ אדיש ועצבני בו זמנית אני כל כך מבולבלת.
"תרד ממני" התייאשתי. מסתכלת על דבר דבר רק לא עליו.
"תכריחי אותי" עקץ
אין לי כח למשחקים שלו.
"ת ר ד ממני." אמרתי מדגישה מילה במילה בארס.
לפתע הוא נישק אותי,
הרגשתי בכל גופי צמרמורת,
הוא ללא ספק מנשק מדהים.
הנשיקה העדינה לאט לאט הפכה ליותר אגרסיבית
הוא גורם לי להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי.
"פאבלו" אמרתי מפסיקה את הנשיקה ומזיזה אותו ממני.
"תעזוב אותי בבקשה" מלמלתי בלחש מבולבלת.
YOU ARE READING
she's mine
Roman d'amour"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם...
