רסיסים של טירוף

פרק ~4~ לא אעזוב שוב

~ליבר~

הבכי שלה שיגע אותי לחלוטין.
כבר שעות שאני יושב בכיסא עם כוס הוויסקי בידי. מערבב את המשקה שוב ושוב.
״למה הפלת את כל זה עלי ?״ ג׳ון פתח את דלת המשרד ובוהה בי.
אני רק הרמתי גבה. ״הבחורה החדשה דיאנה , מעצבנת מתי באים לקחת אותה למועדון ?״ שאל בחוסר סבלנות.

נשפתי עוצם את עיניי.
״נתתי לך אותה כי אני לא יכול לטפל בזה כרגע.״ אמרתי.
״כן, כי אתה עסוק באליאנה״ נאנח. 
״אמרתי לך להיפטר ממנה אבל לא הקשבת לי עכשיו תתמודד איתה״ התעצבן.
״לא היית צריך לגעת בה אתמול, אתה מפחיד אותה״. אמרתי מכווץ את עיניי בכעס.

״היא צריכה לפחד״ אמר נחוש.
״לא ממך״ השבתי. ״רק ממני״.
״אבל אתה לא עושה כלום !״ התעצבן. ״בחיים לא קרה שבחורה תקפה ככה כמו שהיא שתקפה את אייבי! או ניסתה לברוח, פעמיים!״. סימן בידיו.

״נכון כי היא לא בחורה רגילה״ אמרתי.
הוא רק שתק בתגובה.
״הולכת להיות סופה״. בהייתי בחלון. והוא הביט בי כאילו השתגעתי.

״היא קבלה עונש״ אמרתי.
״איזה בדיוק ?״ הרים גבה ושילב את ידיו.
״היא בטיפולי האם אני צריך להזכיר לך כל דבר ?״ אמרתי חסר סבלנות.
״בחיי״ מלמל ויצא מהחדר בזעף.

הצעקות שלה חדרו שוב למוחי וגרמו לי ללגום כמות נכבדת מהכוס.
חשבתי שהיא תירדם או תנעל את עצמה בחדר הרחצה אבל היא פשוט הייתה שם ליד הדלת ובכתה.
וזה שבר אותי.
למה ? מה שונה בה ? מה יש בה שגורם לי להרגיש ככה.
פתחתי את דלת חדרה נכנס ומוצא אותה ישנה במיטה.
חולצה כיסתה את גופה כנראה כתחליף לשמיכה.
הנחתי את ארוחת הבוקר שלה בשידה ויצאתי.

״ליבר״ שומר הכניסה במועדון הנהן שנכנסתי פנימה.
הבחורות שהיו אצלי היו כמעט בכל מקום מסתובבות בקושי לבושות.
אני לא מרחם על אף אחת. הן מקבלות תגמול הגון.
אלה שלא רצו להיות כאן סיימו במקום אחר.
שנכנסתי למשרד של פאולו הוא ישב שעון על הכיסא מחייך מאוזן לאוזן.