רסיסים של טירוף

פרק ~29~ בבית

~אליאנה~

״הייתי בבית שלי.״ אמרתי מתבוננת באייבי נושמת את האוויר הפתוח סביבי.
היא מסיטה את שיערה המתולתל מפניה ומהנהנת.
״אבל זה לא הרגיש נכון.. זה לא הרגיש כמו פה..״ לחשתי מביטה בליבר ובג׳ון מרחוק.
״הוא וויתר על העסק בשבילך את מבינה את זה?״ אייבי אחזה בידי.
עצמתי את עיניי, ״כן.״
״בזכותך.״ חייכה. ״את צריכה לעלות חיוך על שפתיך.״

״אבל את מדאיגה אותי אליאנה את.. רגועה מידי.״ לחשה.
הבחנתי בכך. אייבי סביבי כמעט כל הזמן.
חיוך קטן עלה על שפתי. ״זה נקרא להדחיק את הרגשות.״
״זה מה שאת עושה עכשיו?״ שאלה.
״נעלתי אותם בקופסא עמוק עמוק״. הנחתי את ידי על ליבי.
״את צריכה להחלים.״ אמרה מביטה בי בכאב.
״לעולם לא אחלים אם התיבה תיפתח אייבי. לעולם.״ הבהרתי לה.

״ומה ליבר אומר על התיבה?״ שאלה בזעף ומשלבת את ידיה.
״מובן שהוא לא מודע לזה..״ אמרתי מחייכת.
״אני רק רוצה שתרגישי טוב יותר.״ התקרבה אליי מניחה את ידה על ידי שוב.

״אני כאן איתכם, הוא לא קיים יותר יש יותר מזה?״ שאלתי בקושי מאמינה לעצמי.
היא נשמה עמוק. ״כן...״
״בבקשה!״ ג׳ון הניח בינינו צלחת של סטקים.
חייכתי פוערת את עיניי.

״להירגע נמרה.״ ידו של ליבר הונחה על כתפי והוא התיישב לצידי.
חייכתי שהניח על הצלחת שלי חתיכה.
״אני רעבה! הרעבתם אותנו.״ אייבי אמרה וכבר לועסת את הבשר.
חייכתי שליבר חתך את הסטייק ונעץ את המזלג באחת החתיכות.
חייכתי והכנסתי את המזלג בין שפתיי. עוצמת עיניים ומתענגת על הטעם.

״אממ..״ מלמלתי.
״טעים?״ ליבר שאל מביט בי בצפייה.
״הו תרגע זה לא אתה זה הבשר..״ אייבי הרימה לעברו גבה.
לא התאפקתי וצחקתי שהביט בה בכעס.

״טעים לי מאוד, תודה.״ נישקתי אותו.
״אני רוצה שתסיימי הכל.״ אמר והחל לחתוך עוד חתיכות.
״בסדר, אני אוכל אם גם אתה.״ הצבעתי על הצלחת הנטושה שלו.
״אני רציני אליאנה, את לא אוכלת הרבה.״
״כי הבטן שלי לא רוצה אל תאשים אותי.״ רטנתי. הוא ממש רודף אחרי עם האוכל בימים האחרונים שזה כבר מעיק.

~ליבר~

״לא דיברנו על זה.״ אמרה ושיחררה את מה שכלאה בתוכה בימים האחרונים.
הבחנתי בזה שיש משהו שמציק לה.
״לא דיברנו על מה?״ שאלתי מניח את כוס הוויסקי שלי על השולחן.
היא לקחה נשימה עמוקה וסגרה את דלת המשרד שלי.
״בואי.״ אמרתי שהתכוונה להישען על הקיר.