רסיסים של טירוף

פרק ~12~ תעלמי

~אליאנה~

הוא דומה לליבר. רק הגירסה הצעירה עם השיער הארוך.
הוא לא בדיוק העתק כמו העתק גרוע של המקור.
ליבר נאה הרבה יותר.
וגם עיניו עם גוון עמוק יותר של כחול.

״אליאנה.״ הבחור מולי אמר.
מצמצתי מבולבלת כן זה אחיו זה חייב להיות אחיו. אבל איך הוא מכיר אותי?
״את יפה יותר במציאות.״ אמר גרם לי לקפוא.

״קארל!״ ליבר צעד מאחוריו ועיניו עברו אליי מייד.
השפלתי מבט ושיחקתי באצבעותיי.
״אני רק פגשתי את אליאנה, אחי.״
״זה מספיק.״ ליבר הניח את ידו על כתפו והבחנתי בעיניו משוטטות על גופי.

״אתה כבר מסלק אותי ?״ קארל הביט בליבר בשאלה.
״אמרת את מה שאתה רוצה, אין צורך שתישאר יותר.״ ליבר כנראה נחוש לסלק אותו.
הוא יודע מה אחיו מעולל ? שאני כלואה כאן ?

״היה נעים לפגוש אותך אליאנה.״ קארל קרץ לעברי.
חייכתי חיוך קטן וזזתי מדרכו.
הוא צעד אל כיוון הדלת וליבר צעד אחריו נותן לידו ללטף את מותני שחלף על פניי.

שיחררתי את נשימתי שהלך.
ובהיתי בשניהם מתקדמים אל דלת הבית.
התקדמתי למטבח ופתחתי את המקרר. בוהה באוכל.
מה לאכול ?
מה לשתות ?

״את רעבה ?״ ליבר שאל מאחורי וגרם לי להסתובב אליו בבהלה.
״זה רק אני.״ כיווץ את עיניו.
הנהנתי, ״אני רעבה.״ פלטתי.
״מה את רוצה לאכול ?״ שאל.

״כל דבר ?״ שאלתי.
הוא כיווץ את גבותיו וחיוך הופיע על שפתיו, ״נגיד.״
״דונאטס.״
החיוך התרחב. ״בסדר... אז דונאטס.״
״רגע באמת ?״ שאלתי המומה.
״כל דבר.״ אמר.

״וקפה קר.״ לחשתי.
״וקפה קר..״ הרים גבה.
נשכתי את שפתיי ״תודה.״
״על דונאטס וקפה קר ?״ שאל.
״שאתה נחמד..״
ליבר הביט בי והנהן.

נגסתי בדונאטס כמו מורעבת.
״נשאר אחד.״ גררתי את המגש לעברו ושתיתי מהקפה.
ליבר הרים גבה והתבונן בי, ״אני לא אוכל את זה״. אמר.
הרשיתי לעצמי לגלגל את עיניי, ״איך אתה אומר דבר כזה ?״
לקחתי את הדונאטס האחרון בידי.
״הדבר הזה קדוש ליבר.״