רסיסים של טירוף

פרק ~13~ מתנפצת שוב

~אליאנה~

״תארזי את הדברים שלך״ הוא זרק לחדרי מזוודה ויצא בקושי מביט בפניי לפני שנעלם.

אלה המילים שהוא אמר אחרי יומיים שלמים שהתחמק ממני.
בעוד אני לא מבינה למה הוא כועס, או מה קרה.
ארזתי מעט מהפריטים שקנה לי והתיישבתי על המיטה מנסה לחשוב לאן אני אמורה ללכת.

ג׳ון פתח את דלת חדרי והביט במזוודה.
״בואי אחרי״ אמר.
לא קמתי שפנה ללכת ואז הוא נעצר.
הוא נשף. ״אליאנה ליבר שלח אותי לכאן.״ הסביר.
״אני לא הולכת איתך, איפה הוא ?״ שאלתי קמה.
״הוא עסוק אין לו זמן לבזבז עלייך.״ ג׳ון אמר ולקח את המזוודה שלי.
הרגשתי צביטה קטנה, עסוק.. אין לו זמן בשבילי.

הלכתי אחריו עד לסלון והבחנתי באייבי עומדת שעונה על הקיר.
״היי״ חייכה אליי וחיבקה אותי בחוזקה.
״היי״ אמרתי לא מבינה מה יש לה.
הבטתי בג׳ון. ״לאן אתה לוקח אותי ?״ שאלתי.

״הוראות של ליבר.״ אמר פותח את דלת הבית.
הבטתי החוצה מהופנטת.
״ביי אליאנה.״ אייבי שילבה את ידיה ונופפה לעברי.
קפאתי. ביי ? אני לא חוזרת? אני הולכת הביתה?

הנסיעה הייתה קצרה.
ג׳ון החנה את הרכב והביט בי מאחור.
״בלי להתחכם אליאנה, האנשים כאן מצויידים עם אקדחים.״
״אקדחים ?״ שאלתי חוששת.
״קדימה מחכים לנו.״ אמר ויצא מהרכב לוקח את המזוודה שלי בידו.

אך לא יצאתי מהרכב. ליבר אמר לי שאני לא הולכת לשום מקום.
אז מה קורה כאן ?
ג׳ון פתח את הדלת והביט בי.

״קדימה אליאנה למה את מחכה ?״ שאל.
״אני לא הולכת תחזיר אותי חזרה.״ אחזתי בחגורה.
״אליאנה אל תגרמי לי לעבוד קשה..״ נאנח ונראה מתוסכל.
״אני רוצה לדבר עם ליבר שיסביר לי..״ ביקשתי.
״אליאנה..״
״לאן לקחת אותי ?״ שאלתי בחשש.
״אלה הוראות של ליבר.״ הוא נשען על הרכב.

ליבר לא היה פוגע בי נכון ?