רסיסים של טירוף

פרק ~20~ קנאה שורפת

~אליאנה~

התיישבתי על אותו ספסל מול האגם. קודם הייתי כאן יחד עם ליבר עכשיו אני לבדי.

ליבר מדבר עם ג׳ון על נושא חשוב ואייבי נעלמה לי.
אני חושדת שהיא וג׳ון שוב רבו והיא רוצה להישאר לבד.

הרמתי את ראשי מביטה בשמיים מעלי ובעצים המקיפים את האגם.
חלצתי את נעלי והתיישבתי על המזח.
מכניסה מעט את כפות רגליי למים הנעימים.
ונושמת את האוויר הנקי.

אני מצליחה לחוש שלווה. ממש מצליחה לגעת בה. אני מושיטה את ידי אל האוויר.
חיוך עלה על שפתיי.

~ליבר~

״אמרת שדיווחת עליו.״ ג׳ון אמר בכעס והולך הלוך ושוב.
נשפתי. ״חשבתי שיש להם מספיק שכל.״
״אז אין להם.״
״אנחנו ניתן לו את הבחורה ג׳ון מה הסיפור ?״ שאלתי בכעס.

אני פאקינג כאן במשרד העלוב בבקתה רק כי ראיס מחליט לעשות צרות..
אני לא מוכן שכל העסק הזה יהרוס את החוויה של אליאנה.

״אני הולך.״ אמרתי מתרומם מהכיסא.
״רגע שנייה אתה לא יכול ללכת כך ליבר.״ ג׳ון הביט בי המום.
״לא יכול?״ הרמתי גבה.
״אנחנו צריכים לסגור את העניין.״

״אז נסגור. ניתן לו את הבחורה ששלחנו ממש עכשיו למועדון מה הבעיה ?״
״ואז מה יקרה בעוד כמה שבועות ? שוב ניתן לו בחורה שתצעד למוות?״ שאל.

נעצתי בו מבט והתיישבתי חזרה,
״ממתי כזה אכפת לך ?״
הוא ניסה להתחמק ממבטי וזה אומר רק דבר אחד.
״בחיי רק אל תגיד לי שזו שוב אייבי ?״

״היא לא אמורה לדעת על כך בכלל!״ הטחתי אגרוף בכעס על השולחן והבקבוק וודקה החל להתנדנד.
״לא התכוונתי לספר לה דבר..״ אמר והעביר את ידיו על פניו בתסכול.

״אתה כזה אדיוט.״ כיווצתי את עיניי וקמתי.
״אם תחזור על טעויות כאלה שוב,״ הצבעתי לעברו בכעס.
״אני אהיה זה שיגמור אותך לא ראיס.״ הבהרתי.

״ליבר..״ הוא הביט בי עם מבט מתנצל.
״הבחורה הזו מסובבת אותך על האצבע הקטנה שלה.״ צעקתי בכעס.

״ואתה ?״ הוא קם ממקומו. ״מה עם אליאנה ?
איבדת עשתונות בגללה! אתה הרגת עובד של פאולו בגללה ! הבחור יכל לקבור את שנינו!״
כיווצתי את עיניי בכעס מאגרף את ידיי.