רסיסים של טירוף

פרק ~5~ טירוף

~אליאנה~

עמדתי קפואה.
צעדיו של ליבר נשמעו מאחורי.
״את מתכוונת להסתובב חזרה ?״ שאל.
סיימתי לכפתר את החולצה והסתובבתי אליו מבויישת.
אני יכולה להישבע שחיוך בצבץ על פניו.
״כן ?״ מלמלתי.
״סיימת עם הנקיונות היום ?״ שאל ונראה רציני שוב.
״כן״ עניתי.
״אני צריך שתסדרי את המטבח״ אמר והציץ בשעונו כאילו אני בזבוז מזמנו.
״את המטבח ?״ שאלתי.
״כן אכלנו שם ונהיה מבולגן.״ הנהנתי במרץ.
״יופי״ אמר והתקדם אל עבר הדלת.
הבטתי אל גבו שיצא מחדרי.
התיישבתי מתנשפת, לבשתי חולצה ומכנס אחרים ויצאתי מחדרי.

המטבח נראה נורא. הכיורים מלאים והשולחן מלוכלך. מה לעזאזל הם עשו כאן ?
התחלתי לפנות את השולחן מין הכלים והבחנתי ברגליה הדקות של דיאנה מתקדמות לעברי. שיערה הבלונדיני והמתולתל היה אסוף. עינייה הירוקות בולטות יותר. היא יפהפיה.
הבטתי בה בסקרנות. היא לא נראת סובלת במיוחד. להפך היא נראת מאושרת.

״על מה את מסתכלת שפחה״ ירקה לעברי.
זעפתי , ״אל תקראי לי ככה״ מלמלתי.
היא חייכה ולקחה את אחת הכוסות שהייתה בשולחן.
״הבנתי שאת האשפה כאן זה נכון ?״ שאלה מערבבת את תכולת הכוס ובוחנת את מבטי.
בלעתי את רוקי.
״ליבר כזה הורס״ היא אמרה עוצמת את עינייה.
״אבל בגללך קיבלתי רק את ג׳ון.״ היא הרימה כתף.
״בטח את תעופי מכאן מהר מאוד״. הוסיפה.
אני לא מוכנה לשמוע אותה יותר היא בילתי נסבלת.
״תסתמי״ אמרתי מביטה לעברה בכעס.
״ואו יש לך פה ?״ היא צחקה.

״חבל שזה היעוד שלך״ היא הצביעה על ידיי המלוכלכות.
הסתובבתי בכעס מפנה לה את גבי ופותחת את ברז המים.
״באמת חבל..״ מלמלה מאחורי.
״את נראת בעייתית אין פלא שהם לא התעסקו איתך מי ירצה עול כזה ?״ אמרה בגאווה.
״מה את רוצה ממני ?״ הסתובבתי מביטה בה.
״שתעופי מכאן !״ דיאנה התקדמה אליי בכעס.
״הייתי שמחה לעשות את זה באמת, אני לא רוצה להישאר כאן לעומתך״ אמרתי בכעס.