רסיסים של טירוף

פרק ~22~ למה את מחכה?

~ליבר~

בזמן שאני מחכה לג׳ון ולראיס.
אני מוצא את עצמי מסתכל עליה שוב.
על העיניים הכחולות הגדולות שלה, על השיער השחור שהתפזר ברוח.
אני מרגיש שאני מהופנט ממנה.

נשענתי על הכיסא מביט בתמונה דרך המסך.
היא מחזירה אליי מבט בוחן. לא מחייכת או צוחקת רק מביטה בי ומחכה לי.
התמונה צולמה באי. ערכתי לה סיור קצר וטיילנו על החוף.
היא רק הסתכלה עלי שצילמתי את התמונה.

״מה זה? אל תגיד לי שצילמת אותה!״ ג׳ון חטף לי את הנייד והביט בתמונה של אליאנה.
״תפסיק!״ הנחתי את כוסית הוויסקי על השולחן נועץ בו עיניים.

״אוו מישהו כאן הסתבך קשות אע?״ קרץ ונפנף בנייד.
נשפתי ״אתה רוצה שאחטיף לך זה העניין?״
״נו בחייך לא ראיתי את העיניים שלך נדלקות כך שנים.״ חיוך עלה על שפתיו.
״הבחורה הזו הפשירה את הלב הקפוא שלך..״ אמר בדרמטיות.

״בקצב הזה לא ישארו לך שיניים לחייך.״ אמרתי.
הוא צחק ודלת המשרד נפתחה.
ג׳ון הסתובב ואני מיד כחכחתי בגרוני.

ראיס נכנס וחייך לעברינו חיוך ממזרי.
״ג׳ון, ליבר.״ הצביע לעברינו.
הוא בחור צעיר אבל שרוט כל כך.
הוא התיישב על הכיסא מולי מחייך מאוזן לאוזן.

״קח.״ ג׳ון התיישב לצידו והניח מולי את הנייד.
התמונה של אליאנה זהרה וראית את המבט של ראיס בנייד לשנייה.
עיניו ננעצו בשלי וחיוך מתוח עלה על שפתיו.
נעצתי מבט בג׳ון והפכתי את הנייד.

״אז..״ הוא תופף על השולחן בהתלהבות מטרידה.
״הבחורה שלי..״ החל לומר והרים את גבותיו מעלה.
״כמו שסגרנו, אתה יכול לקחת אותה כבר היום.״ ג׳ון אמר ואני רק נעצתי בראיס עיניים.

הוא נראה מטורף. שיערו השחור גזוז ועיניו החומות משדרות זעם עמוק.
הוא יודע שה היה אני ? הוא מודע לכך שבגללי הוא סומן אצל המשטרה ?

״ליבר.״ הוא חייך אליי חיוך מתוח. ״אתה יודע שאני סומך עליך.״ רכן מעט אליי והטה את ראשו.

~אליאנה ~

ניגבתי את שיערי ויצאתי מחדר הרחצה של ליבר.
עצרתי במקומי מבחינה בארון פרוץ ובאייבי מחטטת במהירות במגירות.

מצמצתי מנסה להבין מה קורה כאן. למה היא בחדר של ליבר ?