רסיסים של טירוף

~פרק ספיישל~

~אליאנה~

אני יושבת בחדר הילדים הקטן ומביטה בכל הצעצועים סביבי.
״אני כל כך מותשת!״ אייבי נכנסת עם סקיי בידיה ומתיישבת לצידי על המיטה.

חיוך מזוייף עולה על שפתיי שאני מתבוננת בהם יחד.
״ג׳ון כבר בדרך לא?״ שאלתי משחקת באחד הצעצועים.
״כן, ואני הודעתי לו שהוא היום בתורנות לילה.״ נשפה בעייפות.

הנהנתי, מביטה באצבעותיו הקטנות של סקיי.
״את חושבת שהוא ירדם מוקדם היום?״ שאלה אותי.
הנהנתי, ״אני מקווה בשבילך.״ חייכתי אליה והתרוממתי. ״אניח לכם.״

יצאתי בזריזות מחדרה וצעדתי אל הסלון.
הכנתי לי כוס תה ובהייתי במטבח בזמן שאני לוגמת.
אני יודעת שליבר רוצה תינוק. רואים לו את זה בעיניים בכל פעם שסקיי בידיו.
אבל אני? אני לא יודעת. לא סיפרתי לליבר שאני לא אוכל להוליד ילדים. אלא אם כן אקח סיכון ענק על חיי.
לקחתי לגימה נוספת. הגוף שלי עבר הרבה מדי. הוא לא יעמוד בזה.

שהרופא הודיע לי על זה הרגשתי הקלה גדולה.
הרי אין לי שמץ של מושג בילדים. בכל פעם שאייבי מניחה את סקיי בזרועותיי אני חוששת. הוא חמוד. מתוק, אבל..
משהו גורם לי להירתע.

דלת הבית נטרקה וגרמה לי לקפוץ.
ג׳ון חלף על פניי ומיהר לחדרה של אייבי.
הבטתי בו נעלם במסדרון.
״היי.״ ליבר הביט בי והניח את המפתחות שלו על השולחן.
חייכתי והנחתי את כוס התה.
״היי.״ חיבקתי אותו בחוזקה והנחתי נשיקה קטנה על שפתיו.
״איך היה היום שלך?״ שאל מעביר את אצבעותיו בשיערי.
״הייתי צריכה לעזור לאייבי בעיקר..״ חייכתי אליו.