רסיסים של טירוף

פרק ~30~ מר וגברת לוהטים

~פרק אחרון~

~ליבר~

היא עומדת מרוגשת לחלוטין. אך לא משחררת את ידי.
שמתי לב לזה כבר בטיסה. היא קרובה אליי. יותר מתמיד. 

״היי״ לחשתי לה והיא הביטה בי מחייכת.
״הוא לא כאן, והוא לעולם לא יחזור..״ נישקתי את מצחה.
״אני יודעת.״ השעינה את ראשה על כתפי.
חיבקתי אותה בחוזקה.
״או הינה הם!״ אליאנה משכה אותי אחריה.

~אליאנה~

לפי המבט בוחן של אדלינה אני יודעת שהיא חושדת בליבר.
סיימון דיבר איתו ושניהם יצאו לחצר.
״אוקיי, משהו לא מסתדר לי.״ אדלינה שילבה את ידיה על בטנה הגדולה.
חייכתי, ״ככה את מזלזלת בי?״ שאלתי מרימה גבה.

״את.. וגבר כזה? ועוד להוט?״
החיוך ירד מפניי, ״היי תזהרי!״ הצבעתי עליה.
״אני רצינית מה את לא מספרת לי?״ היא הביטה בי בשאלה.
״כבר סיפרתי לך.. נסעתי לפגישת עבודה, נפגשנו.. החלטתי לעבר לגור איתו..״
״כן ברור, תוך יום?״ קטעה אותי.
״התאהבנו ממש מהר.״ שיקרתי.

״אני לא יודעת על מי את מנסה לעבוד.. עלי או עלייך?״ שאלה מביטה בי עם מבט אדיש.
״אדלינה...״ רטנתי.
״הבאת אותו עד לצרפת אוקיי? מה הוא עושה? במה הוא עוסק.״
״ליבר הוא איש עסקים.״
״כמו?״ שאלה.

גלגלתי את עיניי. ״אני לא בחקירה נכון?״ שאלתי מתרוממת מהכיסא שישבתי עליו.
״מה את לא מספרת לי..״ שאלה שוב ודרשה לדעת.
הצצתי אל דלת החצר מבחינה בסיימון ובליבר עדיין מדברים בחוץ.

״יש דברים שעדיף שלא תדעי.״ אמרתי במהירות.
״כמו מה?״ שאלה.
השפלתי מבט משחקת עם אצבעותיי. ״אני .. זה.״
״מה זה הוא?״ הביטה על דלת החצר היא התקדמה אליי אוחזת בידיי. ״הוא עשה לך משהו?״
״ליבר מעולם לא פגע בי.״
״אוקיי אז מה?״ שאלה.
״עדיף שלא.. תדעי.״

״אני צריכה לדעת.״ הנהנה אליי.
״נחטפתי שוב.״ אדלינה פערה את עינייה.
פעמיים ליתר דיוק.
״אבל ליבר עזר לי. הוא מת אדלינה. הוא לא יחזור.״

״ליבר במה אתה עובד עכשיו?״ שאלתי אותו שצעדנו לצד הנהר.
הוא נשם עמוק וחייך, ״לא חסר לי כסף אליאנה.״
גלגלתי את עיניי, ״אני יודעת אבל אתה הרי הפסקת עם..״
״נכון.״ אמר מהדק את אחיזתו בי.
הנהנתי עוצרת וגורמת לו לעצור.

״אנחנו עושים את הדבר הנכון?״ שאלתי.
ליבר חייך. ״חתונה בפריז זה מה שרצית לא?״
העברתי את לשוני על שפתיי. ״כן.״
״אז?״
״התכוונתי.. החתונה, המועדון.. הכל ביחד?״
״לא רצית שאעצור הכל לא?״ שאל ונראה שבלבלתי אותו.
״ברור שרציתי שתסגור אותו.״ אמרתי. ״פשוט אני לא רוצה שתעשה הכל בגללי.״