רסיסים של טירוף

פרק ~9~ ביטחון

~ליבר~

הסתובבתי וצעדתי אל המשרד הקטן שיש לי במסעדה.
״ראיס..״ אמרתי והתיישבתי בכיסא שלי.
״ליבר הרבה זמן מה ?״ שאל עם הקול הערמומי שלו.
״מה אני יכול לעשות בשבילך ?״ שאלתי ישירות הוא מבזבז לי זמן יקר.
״אני רואה שאני מפריע מה.״
״מאוד אם ירשה לי לומר.״ התאפקתי מאוד לא לנתק לו.
״אני רוצה בחורה.״
חייכתי, ״אתה יודע שאנחנו שולחים אותן למועדון..״
״אבל בשבילי תחרוג מהכללים.״ אמר בטוח בעצמו.

כיווצתי את עיניי, ״אני די בטוח שקיבלת אחת בחודש שעבר ראיס.״
״זה לא הסתדר.״ אמר.
הרגשתי את הזעם מבעבע בי. אני לא מוכן שהרשויות יפנו אלינו בגלל שהוא הולך ונפטר מהן בדרכים נוראיות.
״מה קרה לבחורה ?״
״זה לא חשוב, הפעם יש לי דרישות.״

נאנחתי. ״מה הן ?״
״אני רוצה שיער שחור מספיק עם הבלונדיות כבר.״ אמר בתסכול.
״שיער שחור.״ מלמלתי.
״עיניים כחולות גדולות.״ לרגע הרגשתי שהוא מתאר לי את אליאנה.
״עוד משהו?״ שאלתי.
״זהו.. אני סומך עליך ליבר. אבל אולי תביא לי משהי צעירה יותר. ״
חייכתי, ״אני סוחר בנשים לא בילדות.״
״אני סומך עליך.״ הוסיף.

צעדתי בזעם מוחלט מוצא את אליאנה לוגמת מכוס המים שלה.
״למה לא ביקשת יין ?״ שאלתי עדיין זועם והתיישבתי.
״אני מעדיפה שלא.״ הביטה בי ונראת מעט מופתעת.
״כי את חוששת שתיררי עלי כאן ?״ שאלתי עם מעט חיוך וניסיתי לנער את הכעס ממני.
היא הביטה בי עם העיניים הגדולות שלה. ״פשוט אף פעם לא שתיתי את המשקה הזה אז..״
״את משהו מיוחד אליאנה.״

״אתה נראה כועס ליבר.״ אמרה ובחנה את מבטי.
הנהנתי, ״קדימה נלך הביתה.״
קמתי וחיכיתי לה.
״הביתה...״ מלמלה בלחש וכמובן חשבה שלא שמעתי.

״חשבתי שתשמחי״. אמרתי שנסענו חזרה.
״זה היה מאוד נחמד.״ אמרה אך היא נראת מתוסכלת.
הושטתי את ידי והנחתי אותה על ברכה. היא קפאה כמו שהיא עושה בדרך כלל.
הנחתי את ידי שם עד שהגענו לבית.

פתחתי בשבילה את הדלת ואחזתי במותנה מצמיד אותה אליי.
היא עצרה את נשמתה, ״ליבר..״
״את לא אוהבת את זה ?״ שאלתי מביט אל תוך עינייה.
״אני..״ היא ניסתה להוציא את המילים אך סגרה את פיה.
״זה שונה ממה שאני רגילה.״
״אם את לא אוהבת את זה את יכולה להגיד לי ואפסיק.״ אמרתי.
״אבל כל עוד לא תגידי לי אמשיך.״ קירבתי את גופה עוד יותר אליי וצעדנו יחד אל הבית.