Spring days

chapter 6

"נו תעירי אותו." "לא תעיר אותו אתה." "אני לא יכול הוא כל-כך חמוד שהוא ישן." רעשים מעל ראשו של הקטן הפריעו לשנתו. ליאם ואיימי התווכחו מי יעיר אותו אך הוא התעורר מקולם הרועש ולכן לא היה צריך אחד שיתנדב.

"אני ער, אני ער." שחור העיניים פקח את עיניו ופיהק לאחר שהתמתח מעט, מעיר את גופו שרק רצה לשקוע בשינה שחסרה לו. "מה אתם עושים כאן כל-כך מוקדם, השעה רק שמונה בבוקר…רגע שמונה בבוקר מה אתם מטורפים? יכולתי לישון עוד שעה." המלוכסן התעצבן אך לאחר מכן נאנח והתרומם, הוא כבר לא יוכל לחזור לישון, בטח לא שהם פה.

"בוקר טוב בייבי קטן ומתוק שלנו, ישנת טוב?" שאלה אדומת השיער את הנער הקומפקטי שהתיישב במיטתו הגדולה שהייתה רק מיטה וחצי. הארו נעץ בה מבט עייף, הם לעולם לא יפסיקו לקרוא לו ככה, לעזאזל הוא קטן מהם בחצי שנה לא בעשר, אין להם זכות לקרוא לו ככה.

"הייתי ממשיך לישון טוב אם לא הייתם מעירים אותי כל-כך מוקדם," אמר לפני שהתרומם לחדר הרחצה לשטוף את פניו ולהירגע מצמד הדפוקים שישב על המיטה בחדרו והרגיש בבית. שחור העיניים לקח את מברשת השיניים הכחולה שלו ומרח עליה את המשחה הלבנה לפני שהתחיל לצחצח את שיניו הלבנות. הוא ירק את קצף המנטה והסתכל איך המים גוררים אותו לחור הניקוז ולאחר בהיה קצרה החליט לשטוף את פניו במים החמימים.

"תכין תיק ואל תשכח בגדים להחלפה, אנחנו אוכלים בחוץ!" הודיע הבלודיני ששכב כעט על מיטתו, רואה איך הארו נכנס לחדר הארונות יחד עם תיק צד שהיה ליד כיסא הגלגלים המשרדי. הקטן חזר כשהוא לבוש במכנסי בגד ים שחורים על גופו הצנום וחולצה לבנה רופפת שהדגישה את הרזון הבולט שדווקא החמיא לשחור העיניים.

"אתה כזה מתוקי ככה, אוף, הפוני שלך הורג אותי." ירוקת העיניים התלהבה כמו תמיד מהקטן שהפוני הסתיר את עיניו שהיו מעט עייפות. "תיקח גם בקבוק מים יהיה חם היום ואל תשכח קרם הגנה, אני לא רוצה שתישרף לנו שוב." איימי שוב לקחה את תפקיד האמא הדואגת והארו רק החזיר לה הנהון קצר לפני שהלך לנעול את כפכפיו הקטנות, מידה שלושים ושמונה אם נדייק, רגליים קטנות לגוף קטן.

השלושה ירדו במדרגות הבית הגדול, 'בית גדול וקר', כך הארו חשב, הוא תמיד העדיף את הבתים הקטנים והמשפחתיים מאשר בתים עצומים שהרגיש בהם כל-כך בודד. הקטן צעד למטבח הרחב שהכיל הכל מהכל ופנה אל מקרר ארבעת הדלתות שבפנים נחו מספר בקבוקי מים לצד שתייה מתוקה וחריפה.

"לקחתי מים, להביא גם חטיפים?" שאל שחור העיניים בזמן שהכניס את הבקבוק לתוך תיקו. איימי וליאם נכנסו גם הם לרחבה האפורה בהירה והנהנו לקטן שחייך והתחיל להעמיס את תיקו במגוון חטיפים וממתקים, יודע שאימו של ליאם כבר הכינה כמות נכבדת של כריכים בעוד איימי דאגה לשתייה מתוקה, מחצלת וכמובן קצת אלכוהול כי "אם נהנים אז עד הסוף" היה המשפט שאמרה לפני יומיים שרק התחילו לתכנן.